הרכב שופטי בית המשפט העליון בראשות השופט ניל הנדל דחה עתירה שהגיש אזרח נגד מ"מ מפכ"ל המשטרה, מח"ש ופרקליט המדינה, בדרישה להורות על העמדתה לדין משמעתי של השוטרת מזל אוחיון בגין רישום כוזב שערכה בדו"ח פעולה. בדו"ח תיארה השוטרת את השתלשלות האירועים במפגש בין שוטר לשעבר לבין העותר, רועי ארליך.
השוטרת אוחיון שירתה בסיירת תנועה באגף התנועה במחוז תל אביב, לאחר שאת שירותה הצבאי ביצעה באגף התנועה במשטרה במסגרת מסלול שח"ם. כשלושה חודשים לאחר גיוסה למשטרה לשירות קבע, נחקרה אוחיון על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בקשר עם חקירה שהתנהלה נגד שוטר ותיק אליו צוותה.
החקירה נסבה סביב החשד כי השוטר ביצע עבירת תקיפה כלפי העותר ארליך ואוחיון, אשר נכחה באירוע התקיפה, ציינה בחקירתה במח"ש כי במסגרת דו"ח הפעולה שכתבה ביחס לאירועי אותו יום, תיארה את מהלך הדברים כאילו העותר התנגד לביצוע מעצר, ועל כן "נאלץ" השוטר פורטל להפעיל אמצעי כוח כלפיו, על אף שלא כך היה.
בתום החקירה, הוחלט כי פורטל יועמד לדין פלילי בעבירות של תקיפה, והוא אף הורשע. באשר לאוחיון, סברה מח"ש שנסיבות העניין מצדיקות כי הטיפול בעניינה יעשה במישור המשמעתי, חלף המישור הפלילי. מחלקת המשמעת במשטרה מסרה למח"ש כי ישנו קושי לנקוט בהליכים משמעתיים נגד אוחיון, מבלי שזו נחקרה תחת אזהרה.
מאחר ואוחיון שימשה כעדת תביעה בהליך הפלילי נגד השוטר פורטל, הובטח לה כי עדותה לא תשמש לצורך העמדתה לדין פלילי. בנוסף, נעשה ניסיון להעניק לה גם חיסיון מפני הפללה עצמית ביחס להליכים משמעתיים, ואולם לאחר בירור מול מחלקת המשמעת הובהר כי אין הדבר אפשרי.
ארליך לא ויתר, הגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. בעקבות הבדיקה שערכה הנציבות, פנתה מח"ש למחלקת המשמעת על מנת לברר האם ננקטו הליכים משמעתיים בעניינה של אוחיון. מחלקת המשמעת השיבה, פעם נוספת, כי היות שאוחיון לא נחקרה באזהרה, לא ניתן לנקוט נגדה הליכים משמעתיים.
בעקבות החלטת הנציבות נבחן עניינה של אוחיון על ידי פרקליט המדינה, אשר ביקש ממח"ש לשוב ולהביאו בפני מחלקת המשמעת, לבחינת האפשרות לנקוט הליכים משמעתיים. ואולם, לאחר שמחלקת המשמעת בחנה את הנושא פעם נוספת (שלישית במספר), היא נותרה איתנה בעמדתה כי משלא נחקרה אוחיון תחת אזהרה, לא ניתן לנקוט בהליכים משמעתיים נגדה, וחלף זאת יש לנקוט באמצעים מנהליים.
בסופו של דבר, נערך לאוחיון שימוע במחלקת המשמעת שעניינו שקילת המשך שירותה במשטרה, ונקיטת אמצעים מנהליים. לאחר השימוע החליטה ראש אמ"ש לנקוט נגד אוחיון באמצעי של התראה, שתעמוד לחובתה של אוחיון בהמשך שירותה, וכי כל הסתבכות נוספת תוביל לשקילת פיטוריה מהמשטרה. כן החליטה ראש אמ"ש על הטלת עונש חינוכי, וחייבה את אוחיון בהעברת 5 הרצאות בדבר "חשיבות כתיבת דוחות, האופן בו יש צורך לדבוק בדיווח אמת תוך תיעוד אמין בשטח וכן הפקת לקחים ממקרה זה".
לטענת העותר, מעשיה של אוחיון מצביעים על כך שהיא איננה ראויה ומתאימה לשרת כשוטרת במשטרת ישראל. כן נטען כי הותרתה בתפקיד מבלי שננקטו כל הליכים נגדה פוגעת באמון הציבור במשטרה, בפרט לאור החלטת הנציבות המורה על העברת העניין לבחינתו של פרקליט המדינה. מנגד, נטען על ידי המדינה כי דינה של העתירה להידחות על הסף. לשיטתם, על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, לא קיימת בענייננו עילה להתערבות בהחלטותיהם של המשיבים ובשיקול דעתם.
השופט הנדל בסיכומו של דבר כתב בפסק הדין כי התנהלותה של אוחיון היא פסולה מכל פסול, וכי מסירת דיווח שקרי לא רק שאינה הולמת את ערכי המשטרה, אשר אמונה על אכיפת החוק ועל הגנה על ביטחון הציבור ושלומו, אלא יש בה משום פגיעה הרת אסון באמון הציבורי בדיווחי המשטרה, ובמעמד הראייתי הניתן לדברי שוטרים בהליכים משפטיים.
אולם, למרות דברים קשים אלו ציין השופט הנדל כי בית המשפט לא צריך להתערב בהחלטות העמדה לדין. "הפרה של אמון זה ראוי להוקיע מכל וכל, והיא מצדיקה נקיטת צעדים נחרצים, עד כדי העמדה לדין פלילי במקרים מתאימים. אף על פי כן, לאחר ששקלתי את מכלול הטענות שהוצגו בפנינו, ולנוכח הכללים החלים בדבר היקף ההתערבות הראוי של בית משפט זה בהחלטות בעניין העמדה לדין, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את העתירה" כתב השופט הנדל, והוסיף, בין השאר: "בין אם נניח כי חובת האזהרה הקיימת בהליכים פליליים חלה בהליכים משמעתיים ובין אם לאו, לא ניתן להתעלם מכך שאי אזהרתה של אוחיון בדבר היותה חשודה בביצוע עבירה, והיעדר יידועה בדבר הזכויות העומדות לה, ובפרט הזכות להימנע מהפללה עצמית והזכות להיוועץ בעורך דין, פוגעים בצורה שאינה מבוטלת באפשרות לקיים הליך הוגן בעניינה".
_________________________
