שופטת בית המשפט העליון ענת ברון, בהסכמת הנשיאה אסתר חיות והשופט עופר גרוסקופף, דחו היום עתירה שהגישה האגודה למען הלהט"ב בישראל, שעניינה בזכייתו של הרב יעקב אריאל בפרס ישראל בתחום הספרות התורנית לשנת תש"ף.
על פי העתירה שהתקבלה, התבקש בית המשפט להורות על החזרת הדיון בעניינו של הרב אריאל לוועדת השופטים שמונתה לבחינת המועמדים לפרס, וזאת על פי הנטען מאחר שבעת שגיבשה הוועדה את המלצתה לא עמדו לפניה התבטאויות שונות של הרב אריאל בגנות קהילת הלהט"ב. לטענתם, בשנים האחרונות נהג הרב אריאל להתבטא באופן בוטה ומשתלח בקהילת הלהט"ב, באופן המטיל דופי בחברי הקהילה, והחורג ממרחב השיח הציבורי התקין והמכבד – לא כל שכן כזה המצופה מחתן פרס ישראל.
בתוך כך, ציינה העותרת כי הרב אריאל נמנה עם רבני מרכז "בקדושה – מרכז העצמה לחיי משפחה", המציע טיפולים שמטרתם "להביא להתפתחות היכולת לאהבה ומשיכה לבני המין השני"; ולדברי העותרת מדובר ב"טיפולי המרה", כאשר כבר לפני למעלה מחמש שנים פרסם משרד הבריאות אזהרה מפני הנזק האפשרי כתוצאה מטיפולים אלה.
המדינה, מנגד, היתה סבורה כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה, ועל כן דינה להידחות. המדינה הדגישה כי אין בעמדה זו משום תמיכה או מתן הכשר להתבטאויותיו של הרב אריאל המפורטות בעתירה, ואולם לא טיבן של התבטאויות אלה הוא שעומד לבחינה – אלא סבירותה של החלטת שר החינוך שלא להשיב את הדיון בעניינו של הרב אריאל לבחינה מחודשת של ועדת הפרס.
כאמור בית המשפט לא קיבל את העתיקה וציין כי התבטאויותיו של הרב אריאל הן צורמות, עולבות ופוגעות בציבור שלם – ואולם לא ניתן ואין זה ראוי להגביל את מתן פרס ישראל לאלה המחזיקים בדעות הנטועות בלב הקונצנזוס הציבורי. עוד נפסק כי הזכאות לפרס נקבעת על ידי ועדת השופטים, בהתאם להישגיו המקצועיים של המועמד ולתרומתו בתחום פועלו, וככלל אין מקום להורות על השבת הדיון לוועדה משיקולים החורגים מכך והנוגעים לאישיותו של המועמד. בעניינו של הרב אריאל, אין חולק שהישגיו המקצועיים ראויים לציון, ואילו התבטאויותיו החמורות נגד קהילת הלהט"ב מוגנות על ידי חופש הביטוי ואינן רלוונטיות להמלצתה של ועדת השופטים להעניק לו את פרס ישראל בתחום הספרות התורנית.
_________________________
לצפיה ודירוג כבוד השופטת ענת ברון
