בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, קיבל בחלקן עתירות שהוגשו נגד "חוק הפיקדון" וקבע כי הוראת החוק המחייבת עובדים מסתננים להפקיד חמישית משכרם כפיקדון, אשר יוחזר להם רק במועד עזיבתם את הארץ, אינה חוקתית והורה על בטלותה.
על פי חוק עובדים זרים, החל מחודש מאי 2017 חלה חובה על מי שמעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, אשר יוחזר לו רק כאשר יעזוב את הארץ. מתוך סכום זה 16% משולמים על ידי המעסיק ואילו 20% מנוכים משכרו של העובד. העותרים, עובדים זרים מסתננים וארגונים שונים, עתרו לביטול הסדר הפיקדון ולחילופין לביטול חלקים ממנו.
בית המשפט העליון פסק ברוב דעות (הנשיאה אסתר חיות, בהסכמת המשנה לנשיאה חנן מלצר, והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וג'ורג' קרא, כנגד דעתו החולקת של השופט נעם סולברג) כי ההוראה לנכות חמישית משכרם של עובדים זרים מסתננים אינה חוקתית. מכיוון שרכיב העובד, להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של עובדים אלו, שמשכורתם היא לרוב קניינם היחיד והיא לרוב מתחת לשכר המינימום.
בהקשר זה, צוין כי על פי הנתונים שהציגה המדינה התועלת מניכוי "רכיב העובד", קרי יצירת תמריץ לעידוד יציאה מרצון מישראל, היא מוגבלת בהיקפה. זאת, נוכח הירידה במספר המסתננים שעזבו את ישראל מאז נכנסה הוראת החוק לתוקף וכן נוכח העובדה שהרוב המכריע של המסתננים שהופקד עבורם פיקדון ועזבו את הארץ עזבו למדינות מערביות כך שהקשר בין עזיבתם ובין הסדר הפיקדון מוטל בספק.
הרכב שופטי בית המשפט קבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%) ואישר את הפעלת מנגנון "הניכוי המינהלי", לפיו ניתן לנכות סכומים מסוימים מהפרשות המעסיק לפיקדון, ככל שיחול עיכוב ביציאת העובד המסתנן את הארץ ביחס למועד העזיבה שנקבע לו. הסדר זה, כך נקבע, יאפשר להגשים את התכלית העיקרית שבהסדר הפיקדון – יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל במועד שנקבע להם, וזאת מבלי לפגוע באופן כה חמור בקניינם. בית המשפט הורה, אפוא, על בטלות רכיב העובד והורה למדינה להשיב לעובדים הזרים המסתננים את הפקדותיהם בגין רכיב זה בתוך חודש ימים.
השופט סולברג סבר, בדעת מיעוט, כי אף שיש פגיעה בזכות לקניין של המסתננים, אין להפריז בחומרתה, וכי התועלת החברתית הגלומה בהסדר הפיקדון היא ממשית. בענייננו, גורס סולברג, אין כל הצדקה לסעד החריג שהתבקש בעתירה – ביטול חקיקה ראשית של הכנסת.
"ההליך התנהל 3 שנים, עשרות עותרים משיבים ומסייעים, אלפי עמודי כתבי טענות ופסק דין של מאה עמודים, ואל לשכוח יש עמדת מיעוט בפסק הדין שהביע דעה מאד נחרצת נגד התערבות נוספת של בג"ץ במעשי החקיקה." אומרת עו"ד ליזה דמרי עורכת דין בתחום דיני העבודה ומוסיפה "המדינה בעצם מחויבת להשיב כספים שהופקדו על ידי המעסיקים. נוצרת כאן בעיה מול מעסיקים שלא הפקידו פיקדון זה וכעת ניתנים להם 30 ימים במקום בו ישנו משבר הקורונה"
לסיכום אומרת עו"ד ליזה דמרי "מתעוררת השאלה מה יהיה במקרים שהעובד קיבל שכר נטו והמעסיק גילם את חלק העובד לפיקדון כדי לא לפגוע בשכר מעסיקים יבקשו לקזז את ההחזר מהעובד."
_________________________
לצפיה ודירוג כבוד נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות
לצפיה ודירוג כבוד השופט חנן מלצר
לצפיה ודירוג כבוד השופט ניל הנדל
לצפיה ודירוג כבוד השופט עוזי פוגלמן
לצפיה ודירוג כבוד השופט יצחק עמית
