שופט בית משפט השלום בתל אביב, אילן דפדי, דחה תביעת לשון הרע אותה הגיש קבלן השיפוצים בועז דרורי נגד פייסבוק, לאחר שלא הורידה פרסומים של מי שהציגו עצמם כלקוחות שלו, אף שלא היו כאלה, ושבעקבות פוסט מסית שפרסם, אף חסמה אותו מגישה לאתר. השופט דפדי קבע כי התובע היה צריך לצפות שהדברים שפרסם יזכו להטלת הגבלות על חשבונו, וכן בשל ההפרזה בסכום התביעה, בסך כ-700 אלף שקלים, ישלם התובע לפייסבוק הוצאות בסך של 42,000 שקלים.
בכתב התביעה ציין התובע כי הינו קבלן שיפוצים, כבן כחמישים, וכי כחלק מחייו הפרטיים יש לו פרופיל אישי באתר פייסבוק. לדבריו, בספקטרום הפוליטי הוא נוטה לדעות שמאלניות מאוד. הכל החל ביום 30.6.2016, כאשר נרצחה הילדה הלל יפה אריאל ז"ל בת ה-13 על ידי מחבל פלסטיני בן 17, שדקר אותה בסכין בזמן שישנה. יום למחרת, פרסם התובע בפרופיל האישי שלו פוסט בו כתב: "אני לא יכול לגנות שחיטה של ילדה בת 13 במיטתה. לו פעלה נגדי ונגד עמי מדינה, כמו שמדינת ישראל פועלת נגד העם הפלסטיני, ודאי שהייתי אוחז באמצעים אלימים פי מאה".
הפוסט עורר תגובות קשות מצד גולשים רבים, לרבות מצד חמישה אנשים, אותם תבע השיפוצניק בנפרד, וכן חסימת הגישה של התובע לעמוד הפייסבוק שלו. אותם חמישה אנשים פרסמו בעמוד העסקי שלו בפייסבוק ציון כוכב אחד, וכן כתבו עליו ביקורות קשות, אף שמעולם לא העניק להם שירותי שיפוצים. לאחר הגשת התביעה הגיעו התובע וחמשת הנתבעים להסכמות במסגרתן שולמו פיצויים ופורסמו התנצלויות.
את התביעה נגד פייסבוק הוא המשיך לנהל, כאשר טען כי היא חסמה את הגישה שלו לחשבון הפייסבוק שלו למשך חודש. לטענתו, חרף דרישותיו להוריד את הפרסומים שנתנו לו כוכב אחד, סירבה פייסבוק לעשות כן בטענה שאינם סותרים את תנאי השימוש באתר וכי לא מדובר בפרסומים אשר מפרים את "כללי הקהילה". בשל כך, לטענת התובע, פייסבוק הפכה להיות שותפה לכל הפרסומים הפוגעניים שנעשו נגדו, וביקש כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לפצותו בתשלום סך כולל של 703,790 שקלים.
פייסבוק טענה מנגד, כי התביעה נגדה נעדרת כל בסיס, שכן אין מחלוקת כי לא היא זו שפרסמה את הפרסומים נושא התביעה וכי אין לה כל קשר לחמשת הנתבעים, להם מיוחסים מעשי הפרסום. לטענתה, חוק איסור לשון הרע אינו מקים חבות על ספק שירותי אירוח (מתווך ביניים) בגין תכני לשון הרע שפורסמו על ידי צד שלישי.
השופט דפדי קיבל את עמדת פייסבוק וכתב בהחלטתו כי "אמצעי תקשורת" הוגדר כעיתון וכן שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור. ובמקרה הזה פייסבוק אך סיפקה פלטפורמה מקוונת פסיבית שאפשרה את ביצוע הפרסומים. הנתבעת לא יצרה את התוכן של הדברים, ומכאן שאינה יכולה להיות אחראית לו. מהבחינה הזו ניתן לראות את הפלטפורמה האינטרנטית לכיכר גדולה בה יכולים אנשים שונים להביע את דעתם כאשר הנתבעת אחראית לתחזוקתה.
עוד ציין השופט כי מעיון בתוכן הפרסומים, נחזים הדברים שפורסמו כביקורת לגיטימית של לקוחות לא מרוצים מהשירותים שהעניק להם התובע כקבלן שיפוצים. "מדובר בביקורת שאינה חורגת מהסביר אשר תוכנה אינו מצדיק הסרה של הפרסומים. גם אם נעשה שימוש במילים קשות כלפי התובע כמו "גנב" "רמאי" "רוצח" הרי שאדם סביר מבין את ההקשר בה נעשה שימוש במילים אלה לתוכן הפרסום המבקר את פעילותו של התובע כקבלן שיפוצים ומייחס לו חוסר מקצועיות", כתב השופט בהחלטתו והוסיף: "לנתבעת אין יכולת לדעת האם הנתבעים לא היו לקוחות של התובע, האם מדובר בפרסום שאינו אמת או האם כל מטרתו של התובע היא למנוע ביקורת לגיטימית כלפיו… איננו מעוניינים שהנתבעת תשמש צנזור או שופט אלא במקרים קיצוניים של פגיעה משמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת על פני הדברים, שאחרת נפגע קשות ושלא לצורך בחופש הביטוי שהינו מערכי היסוד של מדינה דמוקרטית".
באשר לעובדה שפייסבוק חסמה את התובע מלהשתמש בחשבון שלו בשל הפוסט שכתב, הצדיק השופט דפדי את הדבר וציין: "אופן הניסוח של הדברים הכולל אי גינוי של המעשה הנפשע, והאמירה החד משמעית כי בסיטואציה אחרת התובע היה אוחז באמצעים אלימים פי מאה, יש בהם משום תמיכה ועידוד של פעילות טרור. לפיכך בצדק פעלה הנתבעת כפי שפעלה".
עו"ד שרית קרן: "כאן למעשה אנו נחשפים למקרה שבו הרשת החברתית, זו שנותנת את הפלטפורמה נתבעת, בנוסף למעוול שביצע את העוולה. השאלה, שאף נשאלת רבות על ידי בתי המשפט. האם ניתן להטיל אחריות משפטית על נותן הפלטפורמה (?!). במקרה הזה, פייסבוק. האם פייסבוק אחראית משפטית על דברים שנכתבים בפוסטים, בדפים אישיים ועסקיים. נראה כי לא ניתן להטיל אחריות גורפת על פייסבוק לדברים המועלים בה. שכן, במצב דברים שכזה, כל תביעת לשון הרע ברשת החברתית, פייסבוק הייתה נתבעת. אין לזה כל הגיון משפטי ואף לא עיסקי, שכן פייסבוק לא ביצעה את עוולת לשון הרע. אלא רק מהווה רשת חברתית לעלות פוסטים, שיתופים, דעות.
"עם זאת, ניתן להטיל אחריות על פייסבוק ועל בעלי פלטפורמה, מקום בו נעשת הסתה, פגיעה בציבור מסויים, שימוש בתמונות לא הולמות וכו'. במקרה שכזה ובמידה ופייסבוק (או אותו בעל פלטפורמה) לא יעשו שימוש בכוחם ויפעלו למחיקת אותו פוסט, עלולים הם לחוב משפטית. על בעל הרשת החברתית למנוע כל מקרה של הסתה לגזענות, אלימות וטרור".
___________________
לצפיה ודירוג כבוד השופט אילן דפדי
___________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98/
