נייר העמדה, שהגישה הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת הקורונה, המייעצת למשרד הבריאות, גרם לסערה רבתי. בין השאר, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, שלח מכתב לשר הבריאות ומנכ"ל המשרד ובו הוא משרדו מעלה חשש ממשי מאפליית אנשים עם מוגבלות במסגרת הקריטריונים שייקבעו לסדר הקדימות והתיעדוף לקבלת טיפול רפואי. זאת במידה ומשרד הבריאות יכריז על מחסור בציוד ובאנשי הצוות המסייעים במתן טיפול רפואי.
על פי המסמך, שאותו חיברו המומחים לאתיקה רפואית, הרב פרופ' אברהם שטינברג, פרופ' אפרת לוי-להד וד"ר תמי קרני, במצב מחסור תינתן עדיפות בטיפול רק על סמך סיכויי ההישרדות, כלומר שהסטייה היחידה מעקרון השוויון היא רק על בסיס מדדים רפואיים להצלחת הטיפול ולסיכויי ההישרדות. עוד הדגישו במסמך כי גם במצבי חירום ומחסור אין להפלות בין חולים שונים על סמך מאפיינים שאינם רפואיים, או על סמך מאפיינים כלליים של קבוצות אנשים, אלא יש לקבוע את התיעדוף באופן אינדיבידואלי, על פי הנתונים הרפואיים הספציפיים לכל חולה.
המסמך כלל תרשים זרימה וטבלאות תפקוד שיאפשרו לדרג את המטופלים ל-4 דרגות: תפקודם הכולל לפני מחלתם בקורונה, הרקע הרפואי מספר המערכות החיוניות הכושלות. בהתאם לאלה ניתן לדרג את סיכויי הישרדותם הצפויה עם טיפול מלא ל-4 דרגות – טובה, בינונית, גרועה, נמוכה ביותר.
בעקבות כך כאמור שלח נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, את המסמך בו הוא מבקש מהם לשקול שנית את הקריטריונים. לטענתו נייר העמדה מפלה ובעיקר מחזיר את ישראל שנות אור אחורה בכל הנוגע לשוויונם של אנשים עם מוגבלות. "נייר שקובע כי מצבם התפקודי, יכולת ניידותם והיותם 'מרותקים למיטה או לכיסא' ואפילו 'יכולתם לעבוד' הם אלו שיהיו הקריטריונים לניקוד בסדר הקדימות והתיעדוף לקבלת טיפול רפואי… הפליה זו הינה מנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", כתב טורם, והוסיף: "הנכם קובעים קריטריונים אשר ברור כי הינם מפלים בצורה משמעותית אנשים רק על רקע מוגבלותם. תפיסות אלו הנגזרות מתפיסות חברתיות וסטראוטיפים בנוגע לערכם של חיים עם מוגבלות, זכו לביקורת רבה הן מצד ארגונים של אנשים עם מוגבלות ברחבי העולם והן מצד החברה האזרחית כולה לרבות במשבר הנוכחי. גישה זו גם נדחתה על ידי ארגון הבריאות העולמי אשר המליץ למדינות לוודא כי אנשים עם מוגבלות לא יופלו בקביעת החלטות רפואיות, וזכויותיהם יישמרו".
