נדחתה תביעתו של שוטר כנגד מפגינים

בית משפט השלום בתל אביב דחה בשבוע שעבר את תביעתו של קצין משטרה, שפיקד על הפגנות המחאה כלפי היועמ"ש מול ביתו בפתח תקווה. המפגינים נהגו לפרסם בפייסבוק פוסטים הנוגעים להתנהלותו. השוטר דרש לקבל פיצוי בסך של 75 אלף שקלים בהתאם לחוק איסור לשון הרע.
התביעה הוגשה כנגד ארבע מפעילי המחאה.  תחילתה של הפרשה באמצע חודש נובמבר 2016, אז החלה קבוצה מצומצמת של אנשים להתאסף מידי מוצאי שבת מול ביתו הפרטי של היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה, במטרה למחות על אופן ומשך הטיפול בחקירות הפליליות המתנהלות נגד ראש הממשלה.
פרסומים בגינם הוגשה התביעה, חוזרת על עצמה המילה "מושחת" מספר רב של פעמים. כך לדוגמא בפוסט מאפריל 2017 נכתב: "שבוע ה-20 בהפגנה נגד מנדלבליט…הקצין משטרה המושחת שלח שוטר שהוא רוצה לדבר איתו".
בפוסט נוסף נכתב: "וברצינות? הקצין המוכר והחייכן הודיע לי מראש ואישית שמי שיעבור את תחנת הלוטו בפיצוציה-יעצר…והיות שהוא מלא רגשות נחיתות ולא ממש מחבב אותי מעימותים קודמים שלי איתו – החליט להראות לי מי גיבור…ככ פשוט".
בפוסט אחר נראתה תמונתו של הקצין בו נראה משוחח במכשיר קשר, כאשר בראש התמונה שובצו הכיתובים: "שלדון, כאן שפוט", "קבל ביצוע, עבור".
לטענת השוטר, שיוצג על ידי עו"ד רון לוינטל, הפרסומים הינם בגדר השתלחות חסרת רסן, משוללת יסוד, דיבתית ומרושעת, העולה כדי "שיימינג". הנתבעים, באמצעות עוה"ד יובל יועז ודורון ברקת, כפרו בכתב התביעה וסבורים כי קבלתה עלולה ליצור אפקט של צנזורה עצמית, שיביא לדילול השיח הציבורי, ולפגיעה בדמוקרטיה. לשיטתם יש לראות את הפרסומים כהתבטאויות לגיטימיות שפורסמו על רקע התנהלותה הדורסנית של משטרת ישראל בכלל כלפי ההפגנות, והתנהלותו האישית של הקצין בפרט, וספק אם כלל יש לראות בהן כ"לשון הרע".
השופט יאיר חסדיאל ציין בפתח דבריו כי, "כבר עמד בית המשפט העליון על כך שהאינטרנט הפך את חופש הביטוי לזכות מוחשית הרבה יותר. עם זאת, פרסומים ברשת חברתית אינם "אותיות פורחות באוויר", כוחם רב ועלול להשחית, והם כפופים לאיסורי לשון הרע". אין חולק על התקיימותו של יסוד ה"פרסום", שבפרסומים.
השופט הוסיף כי האשמת קצין משטרה בשחיתות מידות הינה בגדר קטרוג חמור ומועד לפורענות שיש לדקדק בו. על אף זאת קבע השופט כי הפרסומים חוסים תחת הגנת תום הלב. לדעת השופט הפרסום בו מופיע הכיתוב "שלדון, כאן שפוט", מהווה מסר סאטירי ביחס לראש הממשלה ולמשטה, והפגיעה בקצין היא שולית ואינה מקימה הצדק להתערבות שיפוטית.
גם ביחס לפרסומים הנוספים קבע השופט כי תכליתם דיווח ביקורתי המבוסס על התרשמות אישית ביחס להתנהגות גורמי אכיפת החוק כלפי ההפגנה, בשל חשיבות זכות המחאה המתגוננת.
ככלל, קבע השופט כי הפרסומים נשוא התביעה נחשבים כהבעת דעה על התנהלות הקצין בעת ההפגה, ולכן חוסים תחת הגנת תום הלב. על אף זאת מצא השופט לנכון למתוח ביקורת על השימוש במונח "מושחת" כלפי עובד ציבור. "לתואר "מושחת" יש בלשון הציבור חיים משלו, תכונות מבאישות, ומשמעויות המתפרשות הרחק מעבר לכוונותיו המוצהרות של הנתבע. על אחת כמה וכמה כשהתואר מוטח בעובד ציבור, ובפרט בקצין משטרה". אף על פי כן סייג השופט והוסיף כי הוא, "אינו רואה עין בעין עם ב"כ התובע את היקף התפרשות הכינוי העצמאי, ואינני מאמץ את מסקנתו כי כאשר מוצמד תואר זה לעובד ציבור, פשרו כולל בהכרח האשמת עובד הציבור בנטילת שוחד".
בסיכום הדברים דחה השופט את התביעה במלואה ולא קבע צו להוצאות למי מהצדדים.