לייפוי-כוח מתמשך ישנן משמעויות אדירות: מדובר במסמך משפטי אשר מחליף את מוסד האפוטרופסות, ומאפשר לאדם – כשיר לחלוטין שכלית ובריאותית – לקבל החלטות חכמות ושקולות; לקבוע מראש כיצד בדיוק יתנהלו ענייניו הרכושיים, הכספיים והרפואיים, אם חלילה יאבד את כושרו הגופני או השכלי לקבל החלטות.
איזה סוג של החלטות? מי זקוק לייפוי-כוח מתמשך? איך מתבצע התהליך? ומתי המסמך ייכנס לתוקף?
אילו החלטות? ולמה זה חשוב?
רבות הן ההחלטות שניתן לקבל באמצעות ייפוי-כוח מתמשך. בראש-ובראשונה, ניתן להסדיר את מהלך הטיפול הרפואי בשעת צרה; ניתן לחסוך מבני-המשפחה החלטות ספקולטיביות (שמתיימרות להבין את רצון המטופל), ולקבוע האם לחבר למכונות הנשמה אם לאו, אילו טיפולים להעניק, האם להשתתף בטיפולים ניסיוניים וכל החלטה דומה.
מעבר לזה, ניתן גם להנחות ולקבוע בנוגע לעניינים רכושיים טהורים; מי ינהל את חשבונות הבנקים? מה ייעשה בנכסים – פיזיים ורוחניים – מי יהא מוסמך לקבל החלטות בנוגע לרכוש ועוד.
כך, באמצעות מסמך פשוט יחסית, ניתן לחסוך טרחה אדירה – ולחץ נפשי עצים – מבני-המשפחה. וכמובן – החשוב ביותר – אדם יכול לקנות לעצמו אוטונומיה על גופו ועל רכושו מראש (!)
כדי להבין את מידת הנחיצות של ייפוי-כוח מתמשך, חשוב להבהיר מהי האלטרנטיבה: ללא ייפוי-כוח מתמשך, כאשר אדם מאבד את הכושר לקבל החלטות (וכפי שיוסבר, הדבר יכול לקרות בהפתעה מוחלטת), קרוביו נאלצים לפנות אל בית-המשפט ולפתוח הליכי אפוטרופסות. כל זאת, כדי שבית-המשפט ימנה אפוטרופוס שיוכל לקבל החלטות שקולות, לכאורה לפי רצונו וטובתו של האדם עליו הוא ממונה. למרבה הצער מדובר בתהליך מעייף, יקר ובעיקר? כזה שלא יבטיח שיתקיים רצון האדם שאיבד את כושר השיפוט.
מי זקוק לייפוי-כוח מתמשך?
לטעמנו, כל אדם בגיר. חשוב להבין שלמרבה הצער, לא רק אנשים מבוגרים מאבדים את כושרם המשפטי לקבל החלטות על חייהם. אבדן הכושר והיכולת לקבל החלטות, יכול להיות פתאומי לחלוטין, ואין איש – גם הבריא והצעיר ביותר – אשר חסין מפני הפתעה שכזו. שכן, בני-אדם רבים מאבדים את היכולת לקבל החלטות בשל הידרדרות פתאומית ובלתי-צפויה במצב הרפואי, בשל תאונת-דרכים או תאונה אחרת, מחלה או כל אירוע בלתי-צפוי אחר. לכן, אנחנו משוכנעים שראוי שכל בגיר יצטייד בייפוי-כוח מתמשך.
איך מתבצע התהליך?
התהליך נעשה ברגישות ובמקצועיות, תוך הסבר מקיף על שלל האפשרויות שהחוק מעמיד בפני הממנה (מי שמעניק את ייפוי-הכוח) ובפני הממונה.
בשלב הראשוני, ניתן – וגם רצוי – להקדיש מחשבה לאפשרויות השונות ברוגע ובנינוחות; ולבחור את האדם המתאים ביותר שידאג לאינטרסים של הממנה. בתוך-כך, גם אותו אדם – ממונה – יזכה לקבל הסברים והנחיות לעניין ביצוע ההוראות בעתיד; וכמובן, גם הסכמת הממונה נדרשת.
לאחר התהליך הראשוני והמהלך המחשבתי המורכב, עורך-הדין והנוטריון ישראל שמואלי ייערוך את המסמך וידאג להחתים את נותן ייפוי הכוח ואת הממונה על ביצוע ההוראות. לאחר מכן, עורך-הדין שמואלי יעביר דיווח מסודר לאפוטרופוס הכללי.
מתי המסמך ייכנס לתוקף?
בו ביום בו הממנה – נותן ייפוי הכוח – "לא יבין בדבר" (זה המונח המשפטי לאבדן היכולת לקבל החלטות).
ומה בנוסף? מה בנוגע להוראות המשלימות שתיכנסנה לתוקף ביום הפטירה חלילה?
הכלי המשלים – והחשוב ביותר – לייפוי-הכוח המתמשך, הוא הצוואה הנוטריונית. בשונה מהצוואות המוכרות לציבור (צוואה בפני עדים למשל), הצוואה הנוטריונית נחתמת אך ורק בפני הנוטריון, ללא צורך בעדים או בבית-המשפט.
לפי דיני הירושה, אחת הדרכים לערוך צוואה תקפה, היא "בפני רשות"; והנוטריון, לפי דין, קולע להגדרת "רשות". כך, ניתן לערוך צוואה מפורטת, בפשטות ומבלי לערב בעניין אנשים נוספים כעדים.
מדוע הצוואה הנוטריונית היא כלי משלים? הצוואה מופקדת במשרדי הנוטריון במקום ייעודי, ותימסר ליורשים רק ביום הפטירה. הוראות הצוואה תקפות אך ורק מרגע הפטירה. כך, באמצעות עריכת ייפוי-כוח מתמשך לצד צוואה נוטריונית, אדם כשיר ובריא לחלוטין יכול לקבוע בצורה מפורשת וברורה מה ייעשה ברכושו ובבריאותו, מן הרגע ש"לא יבין בדבר"; ולפרט באמצעות הוראות משלימות מה ייעשה לאחר פטירתו.
