בית משפט השלום בכפר סבא פסק פיצוי בסך 139 אלף שקלים, לתובעת שעברה ניתוח פלסטי באף, ב'קר שירותי רפואה'. התובעת היא חיילת משוחררת שקיבלה פניה מגורם שיווקי שפעל מטעם 'קר', והציע לה לעשות שימוש בכספי מענק השחרור לחיילים, למימון ניתוחים פלסטיים. התובעת נענתה להצעה והחליטה לבצע אצל 'קר' ניתוחים אסתטיים בחזה ובאף.
התובעת הגיעה ביום שנקבע לה למרפאת 'קר', ועברה תחילה את ניתוח החזה, כאשר היא מורדמת. כשהרופא סיים את ניתוח החזה, החל הצוות הרפואי בהכנות לניתוח אף. חלק מאותן הכנות הוא הכנסת תמיסה לכיווץ כלי דם (אמטוקאין), במטרה להפחית דימומים מהאף בזמן הניתוח.
בנושא הזה נחלקות הגרסאות בין הרופא לבין האח. לגרסת האח, הוא הסתובב והגיש לרופא את הפתיליות וכוסית עם התמיסה. הרופא הוא זה שטבל את הפתיליות בתמיסה והחדיר לאפה של התובעת.
הרופא ניסה להתנער
לגרסתו של הרופא, האח המסתובב סיפק לו את הפתיליות בכלי סטרילי, ולאחר שווידא עמו שלוש פעמים כי מדובר באמטוקאין, הכניס את הפתיליות הספוגות לאפה של התובעת. כבר בשלב זה מבהיר השופט אלדד נבו כי גרסתו של הרופא לא אמינה בעיניו. "מדוע נזקק הרופא לשאול את האח המסתובב שלוש פעמים האם מדובר באמטוקאין? כל שהיה עליו לעשות הוא לבקש מהאח שיציג לו את הבקבוק ממנו הוא מוזג את התמיסה אל הכוסית. מכאן, שאינני מקבל את גרסתו. מסקנתי היא כי הרופא רשם את הדברים בתיק הרפואי על מנת להרחיק מעצמו את האחריות לנזק שגרם לתובעת, כפי שנהגה הנתבעת עצמה מטעמה פעל".
מיד לאחר הכנסת הפתיליות לאפה של התובעת, הבחינו הרופא והאח הסטרילי בשינוי צבע העור באזור האף והשפה והבינו כי ככל הנראה הוכנס חומר שאינו אמטוקאין אלא חומצה המיועדת לטיפולי פיליג. הצוות הרפואי החל בביצוע שטיפות של המקום ולאחר התייעצות עם מומחה א.א.ג מבית החולים שיבא בתל השומר, הועברה התובעת לטיפול בבית החולים כאשר היא עדיין מורדמת ומונשמת. מאוחר יותר התברר, כי בקבוקי האמטוקאין וה – TCA היו מאוחסנים האחד בסמוך לשני והתווית המוצמדת להם דומה בצורתה, דבר שתרם לטעות בזיהוי החומר.
'קר': "הרופא לא יכול היה לעשות דבר"
'קר', באמצעות עו"ד שמעון כץ ועו"ד רבקה כץ, ניסו במהלך המשפט להרחיק עצמם מהאחריות לאירוע תוך שהם טוענים כי רשלנותו הבלעדית של האח, שמועסק על ידי מרפאה אחרת בה מצוי חדר הניתוח, היא שגרמה לאירוע ואילו הרופא לא יכול היה לעשות דבר על מנת למנוע את התרחשותו.
השופט לא התרשם מהטענות, וחזר על כך שהרופא היה יכול לנקוט בפעולה פשוטה של הצגת החומר שנמזג לכוסית ובכך למנוע את האירוע. "אי נקיטת פעולה כה פשוטה וקלה, מהווה חריגה מסטנדרט הזהירות מצדו של ד"ר גולדן והתרשלות זו גרמה להתרחשות האירוע".
התובעת, באמצעות עורך דינה אסף נוי, מתארת בתצהירה כי עד היום היא סובלת מירידה בחוש הריח וקושי בנשימה שבא לידי ביטוי במאמץ ובשינה. בנוסף, היא הגישה חוות דעת שנערכה על ידי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי,הסבור כי כתוצאה מן האירוע הטראומטי שעברה, התובעת סובלת מהפרעת הסתגלות מעורבת בחרדה ותגובה דיכאונית. לפיכך, המומחה סבור כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 15%.
התוצאה בסופו של דבר היא שהתביעה התקבלה, כאשר השופט העמיד את סכום הפיצוי על סך של 139, אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 42,500 ש"ח.
עו"ד אסף נוי, שייצג את התובעת, סיפר ל'אוביטר': "לאורך כל התיק הצד השני ניסה להעביר את הכדור ולהאשים את הש.ג, שזה האח, או המקום בו בוצע הניתוח, ובסופו של דבר ביהמ"ש קיבל את טענת התובעת שהחברה, שמעצם זה שהיא שילמה לנתבעת, רשת מרפאות 'קר', היא הכתובת היחידה, ובית המשפט קיבל את הטענה הזאת. מפסק הדין אפשר ללמוד שחשוב מאוד לבצע ניתוחים במקומות שיכולים להתמודד עם סיבוכים בניתוח, על מנת שלא להזדקק להעברה לבית חולים באמצעות אמבולנס, כמו שקרה במקרה שלנו".
