בית הדין הארצי לעבודה דן לאחרונה בתביעה של סטודנטית מהמכללה הטכנולוגית בבאר שבע לגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי.
הסטודנטית, אם חד הורית ל-2, עלתה ארצה לפני עשרים שנה, ולמדה במכללה בין השנים 2006-2008 ובסיומם קיבלה תעודת טכנאית. במסגרת לימודיה למדה קורס בהנדסת מכונות, אך לא עברה את המבחן בהצלחה, ולכן לא קיבלה תעודת הנדסאית ולכן לאחר מספר שנים ביקשה לגשת שוב למבחן.
הסטודנטית ביקשה לרענן את ידיעותיה לפני שתיגש שוב למבחן ונרשמה לקורס נוסף הנפרס על פני שנה אקדמית מלאה. במשך הזמן הזה הגישה בקשה למוסד לביטוח לאומי לגמלת הבטחת הכנסה, אך נענתה בשלילה בנימוק ש-"על פי המידע שבידינו הנך לומד במוסד לימודים. לימודים אלה שוללים זכאות לגמלה".
הסטודנטית טענה שמדובר בלימודי רענון בלבד ולכן בכל זאת יש להכיר בה כזכאית לגמלה, והגישה תביעה לבית הדין האזורי, שדחה את תביעתה וקבע כי, "התובעת בחרה להירשם לקורס בשנת הלימודים האמורה, לשלם עבורו, וכן לבצע את המטלות שהוטלו עליה במסגרת הקורס. והכל לפי תכנית הלימודים שהוכתבה על ידי מוסד הלימודים ועל מנת להיות זכאית לתואר הנדסאית".
הסטודנטית טענה בערעור כי עיקר הלימוד נעשה בתקופה בה לא קיבלה קיצבה, וכי יש לשקול את ההלכות בנוגע להגדרת המושג "תלמיד". בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין מנוס מדחיית הערעור וכי פסק דינו של בית הדין האזורי ראוי להתאשר מטעמיו. נקודת המוצא היא כי המכללה מהווה מוסד בו מלמדים באופן שיטתי תלמידים, ולכן היא באה בגדר התקנות הקובעות כי סטודנט לא יהיה זכאי לגמלה.
