בית משפט חייב עורך דין לשלם עשרות אלפי שקלים בגין שכר טרחה שגבה מאלמנה, בגין כספי ביטוח אובדן כושר עבודה שקיבל בעלה המנוח. האלמנה תבעה מעורך הדין כספים נוספים, שנגבו ממנה כשכר טירחה, אולם בית המשפט קבע כי גרסתה איננה אמינה.
על פי התביעה, אותה הגישה האלמנה, בעלה שנפטר שכר את שירותיו של הנתבע לטיפול בעניינים שונים לרבות בתביעה לפיצויים בשל פציעתו. לאחר פטירתו נפגשו האלמנה ועורך הדין בביתה, על מנת לסכם מהם הנושאים בהם יטפל עבורה. לטענתה, היא אינה שולטת בשפה העברית ואינה יודעת קרוא וכתוב בעברית, ועורך הדין ניצל את מעמדו ותפקידו והאמון שרכשה לו, הציג מצגי שווא, חרג מסמכותו ונטל ממנה כספים שלא כדין, ללא רשות ואף במרמה.
לטענתה, עורך הדין התבקש לטפל בהוצאת צו ירושה ובתביעת תאונת הדרכים, זאת לאחר שלדבריה שמעה כי עבור טיפול בתביעת התגמולים, יהיה שכרו 20% בצירוף מע"מ מהסכום שיתקבל והיא עשתה זאת בעצמה. רק לאחר שקיבלה למעלה ממאה אלף שקלים לחשבונה, היא הבינה לאחר בדיקה כי העורך דין קיזז כמעט 100,000 שקלים מהכספים המגיעים לה, והעביר לה את היתרה בלבד.
עורך הדין טען כי הגיע לביתה לאור המקרה הטראגי של פטירת בעלה, ובמהלך הפגישה נתן לה ייעוץ משפטי בכל נושא שעמד על הפרק, ובפרט בהוצאת צו ירושה והמשך טיפול במשיכת כספי הפיצוי מחברות הביטוח וכל דבר שלא היה ברור לתובעת – הובהר לה. לצורך כך, חתמה התובעת על ייפוי כח והסכם שכר טרחה, ובשלב מאוחר יותר חתמה על מסמכים נוספים לצורך פדיון הכספים. עורך הדין הדגיש כי האלמנה לא הזכירה שפנתה לחברת הביטוח, ושלצורך כך היא זקוקה לצו הירושה המקורי, ולא פעלה בעצמה לקבלת כספי התגמולים. עוד הוסיף כי העניק שירותים משפטיים רבים לבעלה המנוח ולא גבה את שכר טרחתו לאור מצבו הכלכלי הקשה של המנוח, הגם שכתוצאה מפעילותו קיבל המנוח סכומי כסף לא מבוטלים – מעל 200,000 שקלים. על כן, משהגיעו כספי ביטוח החיים, קיזז את מלוא שכר הטרחה המגיע לו בגין טיפולו ארוך השנים במנוח, וכן בגין טיפולו בתובעת לקבלת כספי ביטוח החיים של בעלה המנוח.
בסופו של דבר, שופטת בית משפט השלום ברחובות, רנה הירש, קיבלה את התביעה בחלקה בלבד, ורק בנוגע לסכומים שגבה העורך דין כשכר טרחה בגין כספים ששולמו למנוח, טרם פטירתו בגין אבדן כושר עבודה, והורתה לו לשלם לאלמנה 27,560 שקלים וכן שכר טירחה, הוצאות והחזר אגרה בסך של 6,500 שקלים.
"באשר למונח "חברות ביטוח" תחת הסכם שכר הטרחה, יש לקרוא את המשפט כולו ואת הקשרו מתוך הסכם שכר הטרחה על מנת להבין במה מדובר: "הסכום לתשלום: טיפול בעיזבון וחברות ביטוח 20% ממה שיתקבל". מהמילים "ממה שיתקבל", שהינן בלשון עתיד, יש ללמוד שהכוונה היא לכספים שיתקבלו בעתיד, בגין טיפולו של הנתבע, ולא בכספים שכבר התקבלו בעבר מחברות ביטוח, בעניינו של המנוח. חיזוק למסקנה זו נמצא בסעיף הבא בהסכם הטרחה: "ביטוח לאומי 20% ממה שהתקבל", שם מהמילים "ממה שהתקבל", שהינן בלשון עבר, אנו למדים שהנתבע ידע להבחין בין כספים שהתקבלו בעבר לבין כספים שיתקבלו בעתיד", כתבה השופט רנה הירש בהחלטתה.
