כך עולה מחוות אותה הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א, העוסק בשאלה האם סירובו בנק לאפשר ללקוחות פרטיים לנהל בחשבונם פעילות בנכסים וירטואליים הוא סירוב סביר? למרות זאת היועמ"ש מדגיש כי הבנק נדרש לבצע הערכת סיכון של הלקוח, בכל מקרה ומקרה, על בסיס רשימת נסיבות מפחיתות סיכון שגובשה בעקבות הנחיית היועמ"ש, בטרם יחליט האם לפתוח חשבון או לאפשר בו את ניהול הפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים, אם לאו.
בני זוג המנהלים חשבון בבנק דיסקונט תבעו את הבנק, בגין סירובו לאשר להם להעביר לחשבונם כספים שמקורם במסחר במטבע ביטקוין. היועץ המשפטי לממשלה גיבש את החלטתו על בסיס מסקנות והמלצות של צוות בין-משרדי מנקודת מבט רוחבית, בסוגיה הזו של ניהול פעילות בחשבונות בנק אשר מקורם בנכסים וירטואליים, זאת מבלי להתייחס לפרטי המקרה הקונקרטי שהובא בפני בית המשפט.
על פי העמדה, תאגידים בנקאיים, ככל המוסדות הפיננסיים, נדרשים ליישם בפעילותם גישה מבוססת סיכון, שנועדה לסייע למוסדות פיננסיים לנהל בצורה אפקטיבית את הסיכונים הפוטנציאליים של הלבנת הון ומימון טרור בכל מקרה לגופו ובהתאם לדין המחייב. לפי גישה זו, יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לנקוט צעדים באופן גורף לגבי סקטורים או אוכלוסיות שלמות, מבלי להתחשב ברמת הסיכון של הלקוח הספציפי. לפיכך, כאשר לקוח מסווג בסיכון גבוה, נדרש התאגיד הבנקאי לנקוט צעדים מוגברים לצורך התמודדות והפחתת הסיכון.
עוד נאמר בחוות הדעת, שכיום לא ידוע על מדינה שבה גורם שלטוני הוציא הוראה המחייבת את הבנקים לתת שירות ולבצע פעולות שמקורן בנכסים וירטואליים, אך מנגד לא ידוע על מדינה נוספת שבה קיים סעיף דומה לסעיף 2 לחוק הבנקאות, המטיל חובה על הבנקים לתת שירות, ולכן ייתכן שגם על רקע זה לא נמצאה הוראה דומה לגבי פתיחת חשבונות לפעילות זו. בעמדת היועמ"ש מפורטים שיקולים שונים ביחס למשטר הפיקוח שיש להחיל בנוגע לנכסים וירטואליים, אשר על-מנת לאזן ביניהם גובשה רשימה של נסיבות מפחיתות סיכון, אשר לדעת כלל הצוות הבין-משרדי, למעט נציגי הפיקוח על הבנקים, בהתקיים כולן או חלקן, על המערכת הבנקאית תוטל החובה לנהל את הסיכון ולשקול, לגופו של עניין, האם לפתוח חשבון או לאפשר בו את הפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים, אם לאו. במקרים שאינם בגדר אלה שברשימת הנסיבות מפחיתות הסיכון, רשאי הבנק, לסרב באופן גורף למתן שירות בחשבון, ולעמדת היועמ"ש הסירוב לא ייראה בלתי סביר בשל המאפיינים המיוחדים של שוק הנכסים הווירטואליים.
רשימת הנסיבות מפחיתות הסיכון הן פעילות בסכום נמוך; נכסים וירטואליים שהתקבלו באופן ישיר מפעילות כרייה וכאשר ניתן אישור ע"י גורם חיצוני בעל המומחיות הנדרשת ואמינות להנחת דעתו של הבנק, שמדובר בנכסים וירטואליים שהושגו מכרייה וכי ניתן לזהות את מקור הכספים למימון פעילות הכרייה; מדובר בנכסים וירטואליים שנרכשו ונמכרו אל או מאותה כתובת ארנק אלקטרוני עבור אותו לקוח ושניתן אישור מרשויות המס על תשלום מס בגין רווחים או הכנסות אלו. נסיבה זו עשויה להצטרף לאחרות ולהעיד יחדיו עם נסיבות אחרות על סיכון מופחת, אך לא כנסיבה חלופית העומדת בפני עצמה.
הרשימה הזו מתייחסת אך ורק ללקוחות פרטיים והיא תיחשב כרשימה מפחיתת סיכון, כל עוד לא הושלמה האסדרה של איסור הלבנת הון ומימון טרור בתחום. לאחר השלמת האסדרה, סבור היועמ"ש, כי יהיה מקום לבחון את הנושא מחדש. היועמ"ש לגם הדגיש בחוות דעתו את עמדת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אשר חולקת על עמדתו, שבעת הזאת כאשר טרם ניתנו רישיונות לנותני שירות בנכסים וירטואליים, טרם הותקן צו איסור הלבנת הון שיחול על פעילותם וטרם הוחל בפיקוח אפקטיבי עליהם, ועל רקע המצב האסדרתי בעולם שנמצא אף הוא בשלבים התחלתיים בלבד – אין לחייב את התאגידים הבנקאיים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים, זאת, בשל הסיכון הגבוה.
