"אי גמישותם של חוקים, המונעת אותם מלהסתגל למאורעות הזמן, עלולה, במקרים מסוימים, לגרום להם שיהיו מזיקים, ושיביאו בשעת משבר לידי חורבן המדינה".
(ז׳אן ז׳אק רוסו)
ביום 01/04/19, נכנס לתוקפו תיקון חוק הסמים המסוכנים, הוראת שעה, אשר תחול למשך 3 שנים. עניינו של התיקון בשינוי מדיניות האכיפה בגין שימוש והחזקה של קנאביס לצריכה עצמית.
רבות דובר על חוק זה, על הצורך בו, על ההבנה שקנאביס הפך "סם מסוכן" אך ורק בשל סיבות כלכליות ופוליטיות, על החשיבות הגדולה שלו בטיפול בחולים בסרטן, פרקינסון, הפרעות חרדה, מכאובים שונים וגם על היותו פחות מסוכן מסיגריות ואלכוהול. על כן, ובאופן טבעי, התקוות היו גדולות.
לצד בעלי עניין פיננסיים בכירים, גנרלים,בעלי ממון, המשקיעים בייצור מקומי לייצוא לגויים, או לצרכים רפואיים מקומיים, פורחת מדיניות ענישה של משתמשים מקומיים לצרכי פנאי ובידור, מה שנקרא,״דואליות נורמטיבית״, או בלשון פשוטה – צביעות חברתית.
נראה שהתיקון נכשל במידת מה ולא סיפק את הסחורה:
על פי התיקון, בגיר (למעט חריגים כגון חיילים ואסירים) המחזיק או משתמש בקנאביס בכמות המוגדרת לצריכה עצמית (עד 15 גרם קנאביס), אשר נתפס בפעם הראשונה, יישא בקנס בגובה 1,000 ₪ והנתפס בפעם השניה, ובתוך 5 שנים, יישא בכפל קנס – 2,000 ₪. ההסדר החדש הינו בעל קווים דומים להסדר החל בעבירות תנועה שאינן חמורות. תשלום הקנס למעשה מהווה למעשה הודאה באשמה, הרשעה, נשיאה בעונש והסכמה להשמדת הסם שנתפס.
כמו כן, בדומה לעבירות תעבורה, המידע לא יכלל במרשם הפלילי הרגיל, וניתן יהיה לקבל "תעודת יושר". יחד עם זאת, משטרת ישראל מנהלת מרשם פלילי מיוחד שיכלול את המידע אחר עבירות אלו. את המידע המצוי במרשם הפלילי המיוחד בנושא שימוש עצמי של קנאביס, ניתן להעביר לעיון גופים מסוימים הקבועים בחוק (משטרת ישראל, שב"כ, מוסד וכיוצא באלה), וכן לבית המשפט, כאשר מדובר במידע שגילויו מהותי לצורך ניהול הליך פלילי אחר.
לעומת זאת, לפני התיקון, נמנעו רשויות האכיפה, כעניין של מדיניות, מלהגיש כתבי אישום בגין עבירה ראשונה של שימוש או החזקת קנאביס לצריכה עצמית. מרבית התיקים שנפתחו בגין עבירה זו נסגרו עוד במשטרה, וכתבי האישום שבכל זאת הוגשו בוטלו לרוב משיקולי שיקום.
המשמעות היא שעד היום, על פי רוב מוחלט, לא היתה כל סנקציה בגין שימוש ראשון בקנאביס והאכיפה היתה מוגבלת ביותר.
כעת, ובעקבות התיקון, תוגברה האכיפה ונקבעו סנקציות מיוחדות לטיפול ב"עברייני הקנאביס".
לסיכום, כגודל הציפיה כך גודל האכזבה – המחוקק למעשה לא היטיב במיוחד את המצב עם האוכלוסייה העיקרית של צרכני הקנאביס – אנשים בגירים נורמטיביים אשר עושים שימוש פנאי בצמח. למעשה, יישום התיקון באופן בו מתבצעת אכיפה רחבה, יצא שכרם של המעשנים בהפסדם.
יחד עם זאת, נושא הלגליזציה עלה חזק בבחירות האחרונות. כל הפוליטיקאים נזכרו – אחרי שצפו בעלייתו של פייגלין על ענן הגראס – כי הם בעצם ׳המציאו׳ את הליגליזציה.
אפילו נתניהו עלה לשידור והבטיח לבדוק ברצינות את מדיניות ההפללה של צרכני קנאביס. עצם ההבנה של כנסת ישראל לכך שרישום פלילי בגין שימוש בקנאביס הינו בלתי ראוי, היא משמחת כשלעצמה, ואם מדובר בסנונית ראשונה, הרי שאנחנו בכיוון הנכון – לגליזציה מלאה !!
מאידך גיסא, מדיניות ההעמדה לדין בעבירות גידול והפצה של קנאביס לא השתנתה, לפחות לא אצל מחלקת התביעות, אשר ממשיכה להגיש כתבי אישום ובקשות מעצר עד תום ההליכים בעבירות אלה. בתי המשפט השמרנים נמנעים מלקבוע את שברור מאיליו, שאם הקנאביס אינו מסוכן לשימוש, בוודאי פחות מסיגריות ומאלכוהול, הרי שגם הפצתו או גידולו אינו מקים עילת מעצר של מסוכנות.
עו״ד יעקב שקלאר הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, בעל וותק של 25 שנות עבודה במקצוע, עומד בראש משרד המונה 6 עורכי דין, מרצה בבתי הספר למשפטים ובפקולטות באוניברסיטה ובהשתלמויות מקצועיות של לשכת עורכי הדין על עבודת הסניגור הפלילי, פרשן משפטי בערוצי הטלוויזיה והרדיו והתקשורת בנושאי משפט בוערים ומייצג בתיקים החשובים והמפורסמים בתחום הפלילי בכל הערכאות. עו״ד שקלאר נבחר לאחד משמונת עורכי הדין הפליליים המובילים בישראל ע״י מגזין ׳הכי טובים׳ של עיתון מעריב. לאתר האינטרנט של עו"ד יעקב שקלאר לחצו כאן
