בימים האחרונים עיקר תשומת הלב של אוהדי הכדורגל בישראל בהקשר של שוער הפועל באר שבע אריאל הרוש, נסובה בעיקר סביב החולצה שלבש ב"משחק העונה", או שלא לבש. הפארסה שגרמה לעיכוב של 15 דקות במשחק הפכה לשיחת היום בין האוהדים, כאשר השוער סירב להחליף את חולצתו על אף דרישת שופט המשחק, מכיוון שהייתה דומה לחולצות של שחקני היריבה מכבי תל אביב.
למרות זאת נראה שלהרוש עצמו יש עניינים חשובים יותר להתעסק בהם בימים אלה, כאשר הסכסוך בינו לבין קבוצתו לשעבר בית"ר ירושלים הגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
"הליך פנימי בין הצדדים"
הרוש החל את הקריירה שלו בבית"ר, ממנה שוחרר ב-2014 ועבר לשורותיה של מכבי נתניה. אז התגלה סכסוך כספי בין שתי הקבוצות שהרוש לא היה צד בו. בית"ר דרשו לקבל דמי השבחה על השחקן, ואכן המוסד למעמד השחקן החליט כי על מכבי נתניה לשלם לבית"ר סכום של 450,000 ש"ח.
הרוש פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד בית"ר, שהייתה חייבת לו כסף סביב עניין שהתברר בהליך נפרד, בו חויבה בית"ר לשלם לו מענק כספי והפרשי שכר בעקבות שחרורו מהקבוצה.
בבית"ר ביקשו לקזז מחובם כלפי השחקן את הסכום אותו היה עליהם להעביר למכבי נתניה – 450,000 ש"ח. רשמת ההוצאה לפועל דחתה בקשה זו: "החלטת המוסד על בסיסה הוגשה טענת הקיזוז הינה החלטה שניתנה בהליך פנימי שהתנהל בין צדדים שהחייב (הרוש) אינו צד בהם".
מכבי נתניה לא שילמה את הסכום שנקבע על ידי המוסד למעמד השחקן, ולכן הגישה בית"ר תביעה נוספת, הפועם במוסד לבוררות, והפעם כנגד הרוש עצמו. "השחקן פוטר עצמו מביצוע התשלום וטוען כי בניגוד לנקבע מפורשות בהחלטה, לא מוטלת עליו כל חובה לתשלום. עילת התביעה – אי קיום החלטת המוסד למעמד השחקן. הנתבע טרם שילם את חובו לנתבעת. במחדלו כאמור, מפר הנתבע את חובתו, כשחקן כדורגל מקצועני בישראל, למלא אחר החלטת המוסד למעמד השחקן. בנסיבות אלה מתבקש כבוד הבורר להורות על אכיפת החלטת המוסד למעמד השחקן על הנתבע, ולחייבו בתשלום פיצוי בגין אימון לתובעת בסך 450,000 ש"ח".
הרוש הגיש כתב הגנה במסגרתו עתר לסילוק התביעה על הסף בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות. "התובעת הגישה את הבקשה לדמי אימון נשוא תביעה זו כנגד מכבי נתניה בלבד, התובעת לא דרשה סכום כלשהו מהנתבע". בית"ר הגישה כתב תביעה מתוקן בו הוסיפה את מכבי נתניה כנתבעת וציינה כי, "הנתבעים מתנערים מחובם ומטילים אותו זה על זה".
"לא ספורטיבי"
בפסק הבוררות נקבע כי התנהלותו של הרוש מלמדת כי היה מודע להליך שהתנהל בפני המוסד למעמד השחקן, כי היה מודע לאפשרות לפיה תחויב מכבי נתניה בפיצויים לבית" וכי הוא עשוי לחוב באופן אישי, ואף ערך התקשרויות עם מכבי נתניה ומכבי תל אביב, תוך התייחסות לחיוב בפיצויים. "קל יותר היה לחרוץ דין, שלפיו, משלא נשמע השחקן בפני המוסד ולא ניתן לו יומו – ממילא אין פסיקתו מחייבת אותו. זה אולי קל, אבל לא הוגן, לא ספורטיבי, ולטעמי, במקרה מיוחד זה, גם בלתי ראוי. ברגע שפעל הנתבע 1 בצוותא עם נתניה, בשימור החלטתו המותנית של המוסד, הפכו מצב זה להחלטי. משמע, בעצם התנהגותם נטלו עליהם את האחריות לתשלום הסכום שנפסק".
הרוש, באמצעות עורכי דינו רועי רוזן ויובל שדמי, הגיש עתירה לביטול פסק הבוררות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתו נקודת המוצא של הבורר הייתה כי קביעת המוסד למעמד השחקן חלה על כל המעורבים ומחייבת אותם, בעוד שהרוש לא היה כלל צד לדיון ושאלת חובו האישי לא הועלתה על ידי הצדדים. עוד טען כי הבורר התעלם ממעשה בית דין בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל, ממנה עולה כי החלטת המוסד למעמד השחקן אינה מחייבת אותו.
בית"ר ירושלים הפנתה לתקנון הרישום של התאחדות הכדורגל הקובע כי, "הקבוצה המעבירה זכאית לקבל מהקבוצה הקולטת, או מהשחקן עצמו, פיצוי עבור כפי שיסוכם בין הצדדים, ובהיעדר הסכמה, כפי שייקבע על ידי המוסד למעמד השחקן".
השופטת יהודית שבח קבעה כי "אבני הדרך" עליהן סמך הבורר את פסקו היו שגויות. לדעת השופטת ידיעתו של הרוש על קיום ההליך בפני המוסד למעמד השחקן והכללת סעיף חוזי המתייחס לאותה החלטה בהסכם שכרת עם הקבוצה החדשה, אינה מחייבת את המסקנה שהשלים עם ההחלטה, שכן יש לו הזכות לנסות להגן על עצמו בדרך חוזית.
השופטת הוסיפה כי, "עמדת הבורר כי הוא מחויב להכרעת המוסד למעמד השחקן "אפילו שונה דעתו מדעתם", מעקרת את הליך הבוררות מכל תוכן, משתוצאתו, לעמדת הבורר, ידועה מראש. מה לו להרוש להתייצב לדיוני הבוררות אם הבורר מניח מראש כי פסק הבוררות יאשרר את החלטת המוסד למעמד השחקן".
נוסף על כך, לדעת השופטת, "כתב התביעה בבוררות הוא לאכיפת החלטת המוסד למעמד השחקן. בהינתן שהרוש לא נתבע בהליך זה ולא נשמעה עמדתו, הרי פגם שנפל באי צירופו להליך בפני המוסד אינו יכול לבוא על תיקונו בזכות הטיעון בבוררות".
כלומר, השופטת רוצה לומר שהתביעה בפני הבורר הייתה לאכיפה של החלטת המוסד בלבד. הבורר הוסיף מצידו דיון בעילה שכלל לא נטענה, לפיה הרוש הכיר על דרך ההתנהגות בתוקפה של ההחלטה עליו ולא רק על מכבי נתניה. לדעת השופטת משכך, "אין בפנינו הליך בוררות ממשי, וממילא תוצרו של ההליך דינו להתבטל".
לאור כל זאת פסק הבוררות בוטל, ובית"ר תשלם להרוש 10,000 ש"ח הוצאות משפט.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
