תושבת אבן יהודה הגיעה בחודש אפריל האחרון בסמוך למרינה בהרצליה וחנתה שם בחניה מועדפת ששמורה לאחרים. בעקבות כך ניתנו לה שתי דוחות תנועה על סך 100 שקלים כל אחד. את הדו"ח הראשון שניתן ביום שישי היא שילמה אולם על הדו"ח השני שניתן בשבת היא ביקשה להישפט מאחר ולטענתה היא לא הזיזה את רכבה מאחר והיא שומרת שבת.
בימים האחרונים נערך דיון בבית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה, שם אמרה בעלת הרכב כי היא בכלל לא ראתה את השלט שאומר כי מדובר בחניה מועדפת. "יש שם הטעיה בשלט אבל שילמתי כי עמדתי ואסביר השלט עומד בכלל שלא רואים אותו במיוחד, אם אני מגיעה בערב ברשותי תמונות. הגעתי והחניתי לא ראיתי שלט ואציג את זה. השילוט הזה נמצא ממש רחוק. יש אי ועוד אי ועוד אי של חניות אלה מפרצים של חנייה. מגיעים לא רואים את השלט", אמרה בעלת הרכב.
מנגד התובע העירוני הסביר לשופט איזקסון שתהה מדוע מחלקים דוחות חניה בשבת. "מדובר באזור של חנייה למי שמגיע לאזור המרינה והחנייה הינה בסמיכות לכלי השייט המצויים בחוף ונועדה לאפשר את השימוש והפעילות המלווה לזה. למי שיש לו רשות ספציפית לאותו מקום בסמיכות למעגן הסירות", אמר התובע העירוני והוסיף: "המפקחים פועלים בסמכות על פי אישור וסמכות כפי שפועלים כוננים, שוטרים, מצילים ואחרים. מדובר באזור עם הרבה אנשים בשבת בתקופה זו של השנה, הסדר הציבורי היה מופר אלמלא פעילות המפקחים של המקום, מדובר בעבודה ברשות על פי אישור של השרה הממונה בשעתו בשנת 1961 של כבוד השרה מגסון, שרת העבודה. האישור התקבל גם על ידי בית המשפט המחוזי, של כבוד השופט כבוב, שקיבל ואישר את האישור הזה שלפיו עובדים בכל הארץ בשבת באזורים מסוימים ולכן אני סבור שאין מכך כדי להצדיק הפחתה כלשהי משיעור הקנס".
השופט איזיקסון לא קיבל את דברי התביעה ואומנם הרשיע את הנהגת בעבירת החניה, אולם העמיד את הקנס על שקל אחד בלבד. "לאחר בחינת הסוגיה של עריכת דוחות במקום שבו מדובר בחנייה מועדפת כעולה מעיון בכתב האישום אני תוהה על ההצדקה שיש בהפעלת פקחים יהודים שיחללו את השבת רק כדי שירשמו דוחות למי שחנה שלא כדין בחנייה מועדפת שאין כל ספק שאין אפילו קמצוץ של הצדקה מבחינת פיקוח נפש להפעיל פקחים בשל כך בשבת כשהדבר נוגד לכאורה את הוראות שעות העבודה ומנוחה", סיכם השופט.
