כבר רבע מאה שלמשרדו ברחוב אבן גבירול בת"א נכנסים ויוצאים אזרחים שהסתבכו עם החוק.
בין השמות והתיקים המרכזיים שאותם הוביל ובהם יצג נמנים: אתי אלון, "ניקיטה" המחסלת בת ה-16 ועוד רבים אחרים.
סיפור חייו המקצועי של יעקב שקלאר, שעלה לארץ ממינסק, בירת רוסיה הלבנה, עם הוריו בגיל חמש, הוא לא פחות ממרתק.
כשסיים את לימודיו (המחזור הראשון ללימודי משפטים במכללה למנהל), הוא החל לעבוד כשכיר במשרדו של עו"ד חיים כהן שעסק בתחום האזרחי.
"פרצנו לתודעה לאחר שנפל עלינו תיק ענק של יוסף טופול" הוא משחזר. טופול למי שלא זוכר היה חשב ב"אמות השקעות". הוא הואשם במעילה בכספי החברה ב 17 מיליון שקלים, באמצעות זיוף עשרות צ'קים של החברה, שאותם נהג להפקיד בחשבונות בנק שלו ושל בני משפחתו."היות וייצגנו את המשפחה בעניינים האזרחים, נוצר מצב שלאחר שטופול נעצר נשאבנו לתיק הזה. הפרשה לוותה בלא מעט רעש תקשורתי וגם עו"ד אמנון זכרוני ז"ל היה חלק מההרכב שנשכר כדי לסנגר על טופול. הייתי במקצוע בסך הכל שנה ופתאום הופעתי בעיתונים ובחדשות. הוקסמתי מהתחום והתמכרתי לאקשן".
ואם זה היה מהלך בלתי מתוכנן, אז השלב הבא, שהביא את שקלאר שנים מאוחר יותר להופיע בתיקים כבדי משקל בעלי כיסוי תקשורתי נרחב, היה לא פחות ממקרי.
זה התחיל בטופס הרשמה, שהגיע בפקס למשרד שלו, על גוף משפטי חדש שהוקם בשנת 96' – "הסנגוריה הציבורית". "לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות אבל בכל זאת מילאתי את הפרטים שלי". עו"ד שקלאר לא ידע אז שזה הרגע בו הוא מחזיק בכרטיס הטיסה שאיתו תמריא הקריירה המשפטית שלו ותמצב אותו תוך שנים בודדות כמומחה למשפט פלילי מבוקש.
"היו חסרים להם סנגורים, והם מיד החליטו לצרף אותי לצוות שלהם. הם פשוט אהבו את העובדה שאני דובר רוסית ורהוט בעברית גם יחד. ביום הראשון שלי בסניגוריה, הופעתי כתורן מעצרים, לראשונה בחיי, באולם המעצרים של השופטת רות רונן. ייצגתי 4 עצורים באותו יום. התווכחתי ורבתי עם השוטרים והתנגדתי לכל בקשה. בסוף יום התורנות קראה לי השופטת רות רונן להתקרב לדוכן שלה. הייתי בטוח שהיא עומדת לנזוף בי על כך שהייתי תקיף מידי במהלך הדיון, אבל היא הפתיעה אותי כשאמרה 'נתת פירוש חדש למונח – סנגוריה ציבורית'.
המחמאה הזאת שינתה את חייו של הפליליסט הצעיר.
הסנגוריה חיבקה אותו בחום והוא קיבל את רוב התיקים שקשורים לפשיעה הרוסית באזור המרכז. נזכיר, התקופה סוף שנות התשעים – ארגוני פשיעה מברית המועצות לשעבר עשו חייל בישראל – סחר בנשים, סמים, חיסולים, הלבנת הון ומה לא. "הציפו אותי בתיקים ותוך כמה חודשים הקמתי משרד ושכרתי צוות שלם שיעבוד איתי". עם הקילומטרז', זיהתה את שקלאר ככוכב עולה גם התקשורת הפלילית, ושקלאר הופיע תדיר בחדשות ובעיתונים. כך גם הגיעו התיקים הפרטיים הגדולים ועשור מאוחר יותר, לאחר שהתברג בצמרת הגילדה, נפרד שקלאר מהסנגוריה והשקיע את מירב זמנו בתיקים הפרטיים.
הסכין בין השיניים שאיתה מגיע שקלאר לאולם הדיונים סייעה לא פעם ולא פעמים לזכות לקוחות או להפחית משמעותית מחומרת העבירה.
"היה לי תיק של מאבטח שהואשם ברצח אשתו. הצלחתי לשחרר אותו ממעצר לאחר שהתעקשתי לעשות שחזור של הרצח בבית המשפט. הדגמתי לשופטים באולם בעזרת אקדח צעצוע שלקחתי מהבן שלי בן ה-4, שהטענה שלהם לגבי התרחשות האירוע היא בלתי הגיונית. זה עבד, הפרקליטות הורידה את סעיף הרצח להריגה ובסופו של דבר הוא זוכה זיכוי מוחלט ואפילו קיבל פיצויים מלאים".
איבד את התמימות
לשאלה מה התיק שהשפיע עליו ביותר במהלך הקריירה שלו הוא אינו נדרש לחשוב יותר מדי ולהתאמץ כדי להיזכר ומספר דווקא על כשלון קשה. "היה תיק מאוד מפורסם בת"א על אבא שמכר את ביתו בת ה-12 שסובלת מפיגור שכלי לשכן למטרות סקס ב50 שח. הכותרת הזאת נגזרה ממה שמסר אותו שכן לחוקרים וזה הספיק להם ולפרקליטות כדי להאשימו באותם מעשים חמורים. רק מה, זה היה שקר. מאוחר יותר אותו שכן, שהוא גם עבריין מין, סיפר לפרקליטתו שהוא שיקר בעדותו, כי חשב שהלקוח שלי הוא זה שהפליל אותו. ביקשתי מסניגוריתו שתגבה ממנו תצהיר בנוגע לאבא, שאגב, גם הוא סבל מפיגור שכלי. היינו תמימים וחשבנו שבזה התיק יגמר, אבל הפרקליטות לא הסכימה בשום פנים לוותר לו. הם היו נעולים על הסיפור ושום דבר לא עזר. ראיתי איך המערכת מסתדרת בכל עוצמתה להרשיע בכל מחיר אדם חף מפשע. בית המשפט עשה סלטות משפטיות כדי לנמק את ההרשעה.
14 שנה הוא ישב בכלא על לא כלום. שם איבדתי את התמימות לגבי המערכת והבנתי שאני חייב לפתח עור של פיל, סוג של ריחוק מקצועי, שישמור עלי מפני עוצמות הסבל והכאב האנושיים בהם אני נתקל בעבודה״.
האם היית רוצה לעסוק במשהו אחר במקום להיות סנגור?
״האמת היא, שלמרות ה25 שנים שאני עוסק במקצוע, לא איבדתי את התשוקה, ואני חדור אנרגיה ועניין בכל פעם שאני מקבל תיק חדש. כל פעם שהטלפון מצלצל, אני מסתכל עליו בסקרנות לראות מה מסתתר מאחורי המספר הלא מוכר שאני רואה על המסך, איזה סיפור אנושי מעניין, איזה קרב משפטי, איזו התמודדות מחכה לי הפעם. אני אוהב את זה״, עונה שקלאר ועיניו נדלקות.
מה הטיפ הכי חשוב שאתה יכול לתת לקוראים הצעירים שחולמים להפוך לסנגורים?
"לכו למראה עם פסקי הדין של חשין ותקראו אותם בקול ובהתאמה כדי לאמן את שריר הלשון. המקצוע שלנו זה – שכנוע"
