עמדתו של היועמ"ש מנדלבליט, ניתנה לאחר שהוא החליט לעשות שימוש בסמכותו הייחודית ולהתייצב להליך בשם האינטרס הציבורי. ההליך עצמו עוסק בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה מבוטחת בביטוח הלאומי, שחוותה אירוע בעבודה שבעקבותיו החלה לסבול מפגיעה נפשית. היא הגישה לביטוח הלאומי תביעה לקביעת דרגת נכות וזומנה לשתי ועדות רפואיות, כאשר לוועדה השנייה היא התייצבה בלוויית עורך דינה. אולם לטענתה, הוועדה דרשה מעורך הדין לצאת מחדר הבדיקה בעת שנבדקה, וזאת בניגוד לדין, ואף נמנעה מלתעד זאת בפרוטוקול הדיון. עוד טענה, כי בחלק מסניפי הביטוח הלאומי מוצב שילוט: "כל נבדק רשאי לבקש נוכחות של אדם נוסף בשעת הבדיקה הגופנית בוועדה, למעט בדיקה פסיכיאטרית".
בכתב ההגנה, הביטוח הלאומי טען שהוא אינו הנתבע הנכון בתביעה (בין היתר מחמת היעדר יריבות משפטית), הואיל והוועדות הרפואיות הן גופים סטטוטוריים מעין-שיפוטיים, חיצוניים למוסד ובלתי תלויים בו. לגוף העניין טען, שלמבוטח העומד לפני ועדה רפואית יש זכות טיעון לפניה, וכן זכות להיות מיוצג ומלווה בעת בדיקה רפואית. עם זאת, לוועדה הזכות להגביל את נוכחותו של המלווה, אם היא סבורה כי נוכחותו מפריעה לביצוע הבדיקה, ועליה לתעד זאת בפרוטוקול. באשר לשילוט האמור טען, כי מקורם של השלטים בטעות נקודתית והם נוגדים את מדיניות המוסד, ואינם מייצגים את עמדתו.
לעמדת היועמ"ש, ככלל, יש לאפשר את הזכות לנגישות באמצעות הסתייעות במלווה, שכן לאור פרשנות תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי והוראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמת נגישות לשירות), ברירת המחדל היא מתן אפשרות לנוכחות מלווים במהלך הבדיקה הרפואית, לרבות בדיקה פסיכיאטרית.
בחוות הדעת ממשיך וכותב היועמ"ש שאמנם תקנה 9 קובעת כי הנפגע ייבדק ביחידות והוועדה רשאית להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אולם, פסיקת בתי הדין לעבודה מעלה כי מטרת תקנה 9 היא להבטיח את צנעת הפרט וכבודו של הנבדק בפני הוועדות הרפואיות, והכוונה היא למנוע נוכחות "זרים" ולא נוכחותו של מי שהנבדק מעוניין בנוכחותו במהלך בדיקתו, כגון מלווה או בא כוח, כחלק מזכות הייצוג. כלומר, התקנה אינה באה לגרוע מזכויות היסוד של המבוטח. עם זאת, נאמר בעמדה, אין הדבר מונע, במקרים חריגים המצדיקים זאת, את הגבלת נוכחות המלווה. כך למשל, מקום שבו מצאה הוועדה הרפואית, כי המלווה מפריע לביצוע התקין של הבדיקה. מכל מקום, במקרה כזה על הוועדה לתעד ולנמק את החלטתה זו בפרוטוקול הדיון.
היועמ"ש גם התייחס לתגובת הביטוח הלאומי באשר לשאלת היריבות המשפטית, ועמדתו היא שהחלטותיה של הוועדה הרפואית לעררים, אשר ניתנו במסגרת מילוי תפקידה השיפוטי, חסינות מאחריות בנזיקין מכוח סעיף 8 לפקודת הנזיקין ולכן לא ניתן להגיש נגדה או נגד חבריה תביעה נזיקית. היועמ"ש הוסיף, כי אין כל יריבות בין התובעת לבין הביטוח הלאומי או כל גוף אחר בכל הקשור לטענותיה בדבר החלטת הוועדה. לעמדתו, הדרך לתקוף החלטה של הוועדה הרפואית לעררים היא באמצעות הגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית, כאשר בית הדין מוסמך לדון במסגרת הערעור גם בהחלטה השוללת ליווי או ייצוג מבוטח בשעת בדיקה.
באשר לשלטים שנטען שהוצבו בסניפי הביטוח הלאומי, היועמ"ש סבור כי שלטים הקובעים איסור גורף על כניסת מלווים לוועדות הרפואיות נוגדות את הוראות הדין הקבועות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והתקנות שהותקנו לפיו. בהקשר זה יצוין, כי המוסד לביטוח לאומי ערך בירור עובדתי בעניין, שהעלה כי שלטים כאמור הוצבו ב-2 מתוך 23 סניפי המוסד בהם מתקיימות הוועדות, וכי "מדובר בטענות נקודתית בלבד, אשר אינה מייצגת את עמדת המוסד".
עו"ד ערן שפילינגר מומחה לנזיקין המרבה לייצג בוועדות רפואיות מסביר "אסור שיהיה ספק בעניין הזה: כל אדם הנבדק על ידי ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי, זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין במהלך הבדיקה. גם ועדה רפואית פסיכיאטרית היא ועדה רפואית לכל דבר. אי אפשר לתת לועדה פסיכיאטרית "מעמד מיוחד", שבמסגרתו המבוטח אינו זכאי לייצוג" עוד הוסיף עו"ד שפילינגר כי "בית הדין לעבודה כבר פסק: "אין חולק על זכותו של מבוטח להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני ועדה רפואית לעררים, זכות הנגזרת ממהותה של הועדה כרשות מעין שיפוטית המחויבת לכללי הצדק וההגינות של רשות מסוג זה." (ב"ל 228-08-14 שושני נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.2.2016).לפי קביעת בית הדין, הוועדה יכולה להוציא את עורך הדין מחדר הבדיקה רק אם החליטה שהתנהגותו עלולה לפגוע במהלך התקין של הבדיקה, ועליה לפרט בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה זו."
בסופו של דבר אומר עו"ד שפילינגר "מנסיוננו, פסיכיאטרים מסוימים היושבים בוועדות המל"ל, אוסרים באופן גורף על עורכי דין להיות נוכחים בעת בדיקת המבוטח, בלי שתהיה להם שום אינדיקציה להפרעה אפשרית מצד עורך הדין ובלי לאפשר למבוטח להביע את עמדתו בעניין. הדבר בדרך כלל אינו מתועד בפרוטוקול, ודרישה של עורך הדין להישאר בחדר הבדיקה, עלולה להוביל לקביעות בלתי ענייניות בעניין המבוטח. אין מה לעשות, מתח שלילי בין עורך הדין המייצג לבין חברי הוועדה הרפואית, מייצר שיקולים בלתי ענייניים ומי שסובל מהם הוא הלקוח.בדיקה על ידי פסיכיאטר שתפקידו לקבוע את מידת זכאות המבוטח לתגמולים כספיים, היא בדיקה מלחיצה מאוד. לפעמים מרוב לחץ המבוטח משתתק. נכנס לבלאק-אאוט. הוא מרגיש חשוף ופגיע. תפקידו של עורך הדין המייצג בוועדה הרפואית, הוא להגן על זכויותיו של המבוטח, לוודא שהוועדה נערכת באופן הולם ולפי דין, ולטעון טענות בשם המבוטח במידת הצורך. אנחנו שם כדי לסייע למבוטח לממש את הזכויות המגיעות לו לפי חוק, ואין שום סיבה בעולם למנוע מאיתנו מלהיות שם עם הלקוח שלנו, ולשמור על זכויותיו."
"למרבה הצער, המוסד לביטוח לאומי מוצא דרכים יצירתיות שונות, למנוע ממבוטחים מלקבל ייצוג משפטי בוועדות הרפואיות. בעבר, לקראת ועדות רפואיות מבוטח היה מקבל SMS מהמל"ל, בו נכתב: "תרשום לעצמך טיפ קטן מאיתנו: בפנייתך הראשונה אלינו, כדאי לך לייצג את עצמך באופן עצמאי, מבלי לשלם מכיסך למייצג".
כיום, עורכי דין נאלצים להחתים מבוטחים על פרוספקט של המוסד לביטוח לאומי, בו כתוב שהמבוטח זכאי לקבל ייעוץ והכנה לוועדות רפואיות בחינם במרכזי "יד מכוונת"." מסכם עו"ד ערן שפילינגר
