לטענת עורכי דינו המשפט יתנהל בכל מקרה ותקופת החסינות תהיה למשך תקופת כהונה של כנסת אחת. "הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה חותרת תחת העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה… חסינות היא מאבני היסוד של הדמוקרטיה", נכתב בבקשה
בבקשת החסינות שנפרסה על פני עשרה עמודים, הדגיש ראש הממשלה כי הוא מבקש לקיים את ההליך הדמוקרטי ולכבד את רצון ציבור הבוחרים ובכוונתו להתייצב במשפט ולהפריך את כל הנטען בכתב האישום נגדו. "אין ספק שכתום הליך שיפוטי ראש הממשלה יימצא זכאי. כפי שיוצג בבית המשפט, כל ההאשמות נגד ראש הממשלה חסרות בסיס במישור המשפטי והעובדתי כאחד", נכתב בבקשה.
לטענת עורכי הדין העילות לחסינות הינן שכתב האישום, הוגש בחוסר תום לב, .תוך הפליה בין ראש הממשלה לבין אחרים וכל פעולותיו של ראש הממשלה נעשו כדין, כאשר חלקן אף נעשה במסגרת תפקידו של ראש הממשלה כחבר כנסת. לטענתם ניהול ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה בשלב זה, יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת ולייצוג ציבור הבוחרים.
עורכי הדין ציינו, כי עדיין לא ראש הממשלה לא קיבל את כל חומרי החקירה בעניינו. "ראש הממשלה מבקש כי היועץ המשפטי לממשלה ימסור לידיו בהקדם את מלוא חומרי החקירה, על מנת שיתאפשר לו לממש את זכות הטיעון במלואה", כתבו עורכי הדין והוסיפו כי: "ליבת חומר החקירה שנמסרה לראש הממשלה לקראת השימוע לא כללה חומר חקירה רב הנוגע לתיעוד מהלכי החקירה, למשא ומתן שנוהל עם עדי המדינה, ולאופן שבו פעלה המשטרה במהלכי חקירה שונים. כמובן שמידע זה רלוונטי ומהותי ביותר לעילות החסינות".
על פי כתב הבקשה לחסינות מאז כינון הדמורקטיות לפני כ־250 שנים, ולבטח מאז קום מדינת ישראל, לא הוגש כתב אישום שעיקרו בסוגיות של ״סיקור אוהד״ שפרקליט המדינה הגדירן כ״תקדימיות״. "דומה כי אם חיכו אומות העולם משלהי המאה ה-18, ואם חיכה הציבור בישראל משנת 1948, עד לגיבושו של תיק תקדימי שכזה, לא יגרם נזק של ממש אם גיבושו ימתין עד לסיום מלאכתו הציבורית של ראש הממשלה אליה נבחר על ידי ציבור הבוחרים", נכתב בבקשה.
במכתב מזכירים עורכי הדין את חוק 'ישראל היום', שבעטיו פוזרה הכנס ולמרות שהתברר ושחברי הכנסת שיזמו והצביעו בכנסת כעד חוק ״ישראל היום״ כתמורה לסיקור אוהד ומלטף מקבוצת ידיעות אחרונות, אף אחד מהם לא נחקר. הדוגמאות שהובאו הינם חבר הכנסת לשעבר איתן ככל שקידם את החוק ובתמורה זכה לסיקור מיטיב ואוהד, שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני שפעלה בשמו ובשליחותו של מוזס ושימשה זרוע ביצועית של מוזס במסדרונות הכנסת ואתה אפילו לא חקרו באזהרה וגם את ח"כ יאיר לפיד שעבד אצל מוזס ונפגש איתו עשרות פעמים בחשאי ודאג שסיעתו תתמוך בהצעת החוק לסגירת עיתון ״ישראל היום״ לא חקרו באזהרה.
יאיר לפיד גם מוזכר בבקשת החסינות כמי שדאג לענייני מילצ'ן בעת שהיה שר האוצר למרות ניגוד העניינים. "כתב האישום מתעלם לחלוטין מניגוד העניינים החריף בו היה מצוי חבר הכנסת ושר האוצר דאז יאיר לפיד, כשטיפל בעניינו של חברו הקרוב ומעסיקו לשעבר מילצ׳ן במסגרת תפקידו כשר אוצר. על פי חוק, לפיד היה בעל הסמכות הישירה להיטיב עם מילצ׳ן ופעל בניגוד עניינים כשעסק בענייניו הכלכליים", נכתב בבקשה.
עורכי הדין גם מציינים כי כתב האישום הוגש בחוסר תום לב ותוקפים את החוקרים שלטענתם רדפו את ראש הממשלה. "חקירותיו של ראש הממשלה לוו בפרסומים, לפיהם צמרת המשטרה בטוחה שראש הממשלה פועל כדי לפגוע ולרדוף אותה. האשמות אלה התבררו כחסרות שחר, אבל את הנזק הן יצרו", נכתב בבקשה על ידי עורכי הדין שהוסיפו: "חקירת ראש הממשלה זוהמה מתחילתה – בכירי המשטרה חקרו את ראש הממשלה במטרה לפגוע בו משום שהם חשבו שראש הממשלה פועל נגדם. בנסיבות האלה, יש חשש של ממש שחקירת המשטרה לא התנהלה כדי להגיע לחקר האמת, אלא כדי לנקום בראש הממשלה".
וגם אנשי הפרקליטות והיועמ"ש אביחי מנדלבליט לא יוצאים נקיים במכתב כאשר לטענת עורכי הדין בכירים בפרקליטות קיימו ראיונות ותדרוכים ביחס לחקירות ראש הממשלה. "באופן חסר תקדים, במהלך חקירה מתנהלת נגד ראש ממשלה בכירי המשטרה והפרקליטות קיימו עשרות תדרוכים וראיונות ביחס לחקירותיו של ראש הממשלה (ובו בעת זכו לסיקור תקשורתי חיובי ותומך בשלל אמצעי התקשורת). בכך, חשפו הפרקליטות ואנשי המשטרה מידע מהחקירה המתנהלת, והביעו עמדה שיצרה נרטיב חד צדדי נגד ראש הממשלה", נכתב בבקשה כאשר הוסיפו על היועמ"ש: "חוסר תום הלב בא לידי ביטוי גם בזמן השיא שבו החליט היועץ המשפטי לממשלה על העמדתו לדין את ראש הממשלה… היועץ המשפטי לממשלה הגיש את כתב האישום במהירות חסרת תקדים, כחודש וחצי בלבד לאחר שהתקיים הליך השימוע וחודש בלבד לאחר שקיבל את הטיעונים הכתובים"
