בית משפט המחוזי מרכז, גזר 14 חודשי מאסר וקנס של 60 אלף שקל על אחמד אבו נאג'י ורביע עבד אל חי ו-9 חודשי מאסר וקנס 50 אלף שקל על סאעד גסאן לאחר שהשלושה קשרו קשר עם אדם נוסף שהפך לעד מדינה, להוציא 1.4 מיליון דולר מחברה הודית הפועלת בדובאי שבמפרץ הפרסי.
בעבר היו מתבצעים מעשי סחיטה פנים מול פנים בין העבריינים לבין הנסחטים, בעידן הגלובליזציה והמחשבים גם העבריינים הבינו שקל יותר לבצע, לסחוט ולהוציא כספים באמצעות האינטרנט, גם ובעיקר מחברות מעבר לים. השיטה פשוטה, העבריינים לא מלכלכים את הידיים והכסף עובר בלחיצת כפתור אחד לאחר מיילים משכנעים.
על פי כתב האישום המתוקן, אבו נאג'י הוא עורך דין במקצועו ובעל חברה העוסקת בהקמת אנטנות סלולאריות, עבד אל חי הינו איש מחשבים וגאסן עבד כשכיר אצל אבו נאג'י וסייע לנאשם אחר בגביית חובות. לפני מספר שנים השלושה קשרו קשר יחד עם עד המדינה שכונה "גלובוס" להונאה והוצאת כספים במרמה מחברה באופן מתוחכם ומתמשך, זאת בדרך של איסוף מידע פיננסי אודות חברת היעד המרומה, יצירת מסמכים מזויפים ופנייה אל חברת היעד בדרישה להעברת כספים בהיקף של מיליוני דולרים תוך הצגת מצג כוזב ושימוש במידע שנאסף, ובהמשך העברת כספי המרמה לחשבון בנק שסופק על ידי עד המדינה 'גלובוס' או מי מטעמו.
במטרה להסוות את זהות בעלי כספי המרמה ומיקומם, קשרו שלושת הנאשמים להשתמש בעצמם או באחרים בחשבון בנק הרשום על שם החברה הפיקטיבית. הנאשמים גם קשרו קשר שחברת היעד תקבל הנחיות מאת אבו נאג'י ועבד אל חי בעצמם או על ידי מי מטעמם ותעביר את כספי המרמה, לחשבון הבנק הפיקטיבי.
עד המדינה גלובוס איתר עבור הנאשמים, את פרטיה של חברה הודית אשר פועלת באתר הבורסה של דובאי, והצטייד מבעוד מועד בחשבון בנק הרשום על שם חברה פיקטיבית, אשר סופק לו על ידי פיטר אשר שימש באותה עת כסוכן מטעם רשויות החוק האמריקאיות והחשבון היה למעשה בשליטתו.
לאחר איתור פרטי החברה, אבו נאגי ועבד אל חי, ניסחו מכתב בשפה האנגלית ושלחו את המכתב מכתובת דואר אלקטרוני כוזבת למנהל סניף דובאי. המייל נשלח תוך התחזות למנהל חברת הביטוח ההודית. במייל הם ביקשו ממנו לשתף פעולה עם עורך דין מלונדון בקשר לעסקה סודית שהצריכה את הסניף בדובאי להזרים כספים לצורך השלמת העסקה הסודית. במכתב שנשלח כביכול על ידי עורך הדין, צרפו חוזה פיקטיבי שלפיו העיסקה הסודית עמדה על מעל 7 מיליון דולר והסכום שמנהל הסניף בדובאי יצטרך להזרים הינו 1.4 מיליון דולר לצורך השלמת העסקה.
הכסף הועבר מדובאי לחשבון פיקטיבי בארצות הברית, אולם עד המדינה לא העביר את ה-800 אלף דולר לשלושת הנאשמים. כאשר עו"ד אבו נאג'י וגאסן הבינו שהכסף לא יועבר החלו בשלב האיומים, בו דרש גאסן מעד המדינה 3 מיליון דולר, הרבה יותר מכספי ההונאה עצמה. הכסף עצמו לא התקבל לבסוף מאחר וה-FBI בארצות הברית תפס אותו.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עמי קובו, שהרשיע שגזר את דינם של השלושה כתב בגזר הדין: "קיימת חומרה רבה בהונאות מסוג זה המכונות בכינוי העממי "עוקץ הפרזידנט", שבהן בדרכים של "הנדסה חברתית" מבצעי העבירה מתחזים לנשיא של חברה בינלאומית או לבעל תפקיד בכיר אחר, פונים לבעל תפקיד בדרג ביניים באותה חברה, מנהל סניף או איש כספים, שיש לו גישה לחשבונות בנק של החברה, ובדרכי מרמה גורמים לו להעביר אליהם סכומי כסף משמעותיים מכספי החברה".
