שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר קיבל ערעור של חברת שיווק מזון על החלטת ועדת הערר וקבע כי העסק יסווג תחת הסיווג של "בתי מלאכה".
על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, חברה לשיווק מזון, שישבה בשטח של 155 מ"ר, באזור דרום תל אביב על גבול יפו, העסיקה בין שניים לארבעה עובדים בחיתוך פירות ובאריזתם למשלוח במסגרת חבילות שי, על פי הזמנות שבוצעו באמצעות אתר האינטרנט שלה. אריזות השי נמסרו לשליחים חיצוניים, שאינם עובדיה, לשם מסירתן לייעדן.
עיריית תל אביב, חייבה את בית העסק בתשלום ארנונה לפי הסיווג של "שירותים ומסחר", שגרר חיוב בארנונה בסכום של 380 שקלים למ"ר, בעוד שבעלי העסק סברו כי הסיווג הנכון הינו "בתי מלאכה", שהחיוב על פיו הינו סך של 166 שקלים בלבד למ"ר.
המחלוקת בין העירייה לבית העסק הגיעה לועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עירית תל אביב ו"ועדת הערר", קיבלה את עמדת העירייה וקבעה כי חיתוך פירות ואריזתם אינו עולה כדי "תעשיה" או "מלאכה". הוועדה עוד קבעה כי בנכס לא מתבצע ייצור או גידול של הפירות או ייצור אחר כלשהו, וכי בנכס משתמשים גם לאחסון של הפירות בטרם חיתוכם, וכן מאחסנים בקבוקי יין ושוקולד המשמשים לעתים כחלק ממארזי הפירות. ובסיכומו של דבר ועדת הערר פסקה כי אין הצדקה שבעלי העסק יהנו מסיווג של "בתי מלאכה", משום שלא הוכיחו כי היקף הכנסותיהם הוא נמוך ומשום שהשירות שהיא מספקת איננו שירות חיוני.
השופט חגי ברנר הדגיש בהחלטתו כי הכלל הוא שהיקף התערבותו של בית המשפט בהחלטותיה של וועדת הערר הוא מצומצם למדי משום שהוא איננו יושב כוועדת ערר עליונה, ואין הוא מתערב בדרך כלל בקביעותיה העובדתיות. "הביקורת השיפוטית על החלטותיה של ועדת ערר לענייני ארנונה מתמקדת בעיקר בשאלה האם הוועדה הסיקה את המסקנה המשפטית המתחייבת מתוך הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידה והאם נפלה טעות משפטית בהחלטתה. התערבות בהחלטת הוועדה תיעשה באותם מקרים בהם מתגלה על פני הדברים שגיאה מהותית בהערכת הראיות ובהסקת המסקנות המשפטיות המתחייבות מתוכן", כתב השופט ברנר שקיבל את הערעור וציין: "קביעתה של ועדת הערר לפיה לא הוכח שהמערערת מייצרת או מגדלת פירות בנכס ולכן פעילותה אינה בגדר "מלאכה", מחמיצה את העיקר, ואינה מתמודדת כהלכה עם טענתה המהותית של המערערת, לפיה חיתוך הפירות, עיצובם, גילופם ואריזתם באריזות שי עולה כדי "מלאכה"…משכך, פעילותה של המערערת הינה פעילות בעלת אופי ייצורי מובהק, שראוי היה לסווגה תחת הסיווג של "בתי מלאכה", ולא בסיווג של "משרדים, שירותים ומסחר" כפי שקבעה עדת הערר".
