הסגה החלה לפני כ- 9 שנים, כאשר שוטר עצר בהרצליה, נהג שנסע ללא חגורת בטיחות. בבדיקה עלה כי מדובר באדם שמתגורר בארצות הברית כבר משנת 1976 והרישיון הישראלי שלו לא היה בתוקף. למרות שהוא הציג לשוטר את רישיון הנהיגה האמריקאי שכן היה בתוקף והסביר לשוטר שהוא חי בחו"ל ולא יחדש את רישיון הנהיגה הישראלי שלו מסיבה זו, השוטר רשם לו דו"ח על החגורה וכן הזמנה לבית משפט לשלושה חודשים מאוחר יותר בעקבות נהיגה ללא רישיון.
הנהג שילם את ברירת הקנס שנתן לו השוטר בעקבות נהיגה ללא חגורת בטיחות וחשב לתומו שכאן הסתיים העניין והוא טס חזרה למקום מגוריו בניו יורק. בינתיים התקיים משפטו והוא לא התייצב לדיון, ובית משפט לתעבורה דן אותו בהיעדרו לעונש של 10,000 שקלים קנס ושנה פסילה מלנהוג.
חלפו השנים מאז, והנהג לא עשה דבר ולמרות שמעת לעת הגיע ארצה לטענתו התברר לו רק לפני כחצי שנה, כי הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו, שכלל סכום של פחות מאלף שקלים, אך זאת משום חוב שנצבר בשל אותו דו"ח בסכום עשרת אלפים שקלים שטפח והגיע כבר ללמעלה מ-26,000 שקלים.
בחודש ספטמבר השנה הגיש הנהג ערעור על אותו גזר דין מלפני 8 שנים, אולם בית המשפט דחה את הבקשה.
בהמשך הוא פנה לעו"ד דורון ויגלר וזה הגיש ערעור נוסף, המדינה הפעם, לפנים משורת הדין, הסכימה לקיום דיון, אך משהתקיים הדיון לפני חודש, המדינה חזרה על עמדתה הראשונה ובית משפט נתן החלטה שאין הוא יכול כלל לדון בבקשה.
עו"ד ויגלר לא ויתר, הגיש ערעור על החלטת בית המשפט השלום לתעבורה והשופט רענן בן יוסף, קיבל את הערעור וביטל את גזר הדין שניתן לפני כשמונה שנים. "במקרה זה מוצדק באופן חריג, לערוך בחינה עובדתית האם אכן המערער בנסיבות עבר את העבירה שיוחסה לו לפי סעיף 10א' לפקודת התעבורה, ולכן יש מקום להיעתר לערעור באופן של החזרת הדיון לבית משפט קמא בנוכחות המערער או בדרך מוסכמת אחרת שתבוא בין הצדדים לאחר שייבדק העניין", כתב השופט בן יוסף אך הדגיש: "הנני ממליץ לתביעה שבמידה ותבדוק ותראה שאכן עובדתית לא נעברה ע"י המערער, תשקול לחזור מכתב האישום כדי לחסוך בהוצאות כל הצדדים".
עו"ד ויגלר שייצג בתיק מסר "האתגר בתיק היה הוכחה לבית המשפט כי הסיבה להיעדרותו של המערער נבעה מסיבות מוצדקות וכי אכיפת פס"ד הישן היתה מהווה עיוות דין אמיתי, אני מברך על החלטת בית המשפט שבחר להשיב למרשי את מהלך חייו התקין ללא חרב העיקולים המרחפת מעל ראשו"
