במשטרת מרחב נגב התקבלה בליל שבת תלונה אודות אונס נערה כבת 16 שאירע בעיר במערב הנגב. על פי התלונה האירוע התרחש יומים קודם לכן . על פי העדות של הנערה שלטענתה הותקפה ונאנסה התוקף הינו צעיר בן 19 שביצע את מעשה האונס ברכבו. על הנערה כפי שמסרה בעדותה לשוטרים לאחר המעשה הוא החזיר את הנערה לביתה.
מייד עם קבלת התלונה ובדל הרגישות וחומרת העבירה נפתחה חקירה, החשוד אותר ועוכב עוד אותו הערב לתחנת המשטרה לצורך חקירתו.
תוך כדי חקירתו, לאחר שהחוקרים שמעו ממושכות את גירסתו של הצעיר התעורר בקרב החוקרים ספק במהימנות תלונתה של הנערה היא זומנה לעדות נוספת ואף החוקרים מערכו לבצע עימות בינהם אז התוודתה כי בדתה את אירוע האונס מתוך רצון לנקמה בצעיר.
במשטרה החליטו לפעול ביד קשה לנוכח תחנות הסרק שכמעט סיכנה את עתידו ואת שמו הטוב של הצעיר. כנגד הנערה החל הליך פלילי בחשד למסירת הודעה כוזבת בעבירה מסוג פשע.והיא הפכה ״מקורבן״ לחשודה
"התופעה של הגשת תלונת-שווא כאמצעי לנקמה הלכה והתגברה בשנות ה-90' ובתחילת המילניום, בין היתר בעקבות הנחיה שקיבלו המשטרה והפרקליטות, להימנע מהעמדה לדין פלילי בגין תלונות-שווא. ההנחיה נועדה לטפל בתופעה בעייתית אחרת: הימנעותם של קורבנות אלימות ואלימות מינית מלהגיש תלונות מוצדקות, מחשש שאם לא יצליחו להוכיח את טענותיהם, הם יואשמו בהגשת תלונת-שווא." מסביר עו"ד לירן זילברמן ומוסיף "בשנת 2016 עודכנה ההנחיה, ותחת איסור גורף על העמדה לדין פלילי בגין תלונות-שווא, ניתנה הוראה לבצע אבחנה בין מקרים שבהם המתלונן פעל בתום-לב, גם אם שגה – לבין מקרים כדוגמת איה נאפה, שבהם המתלונן העליל במודע עלילת-שווא מתוך אינטרסים זרים. עדכון ההנחיה לצערי לא הביא למבול של הגשת כתבי אישום בגין תלונות-שווא, אך הוא העביר את זירת ההתמודדות נגד תלונות-השווא למישור המשפטי האזרחי, שהוא פעמים רבות אפקטיבי לא פחות מהפלילי."
