על פי כתב האישום, הנאשמת שירתה כראש לשכה באגף התנועה במשטרת ישראל והיתה בקשר זוגי עם א', גבר נשוי, שהיה באותה העת, מפקדה במשטרה. בשלב מסוים, לאורך הקשר הזוגי, היא החלה לחשוד כי א' מקיים קשרים מיניים עם נשים נוספות והקשר ביניהם הסתיים.
בעקבות כך, החל מחודש ינואר 2017 ועד לחודש ספטמבר באותה שנה, במספר רב של הזדמנויות, כך מצוין בכתב האישום, הטרידה הנאשמת 13 נשים, לגביהן חשדה שא' מקיים עימן קשרים מיניים, בכך ששלחה להן למעלה מ- 1,000 מסרונים, בשעות שונות, לאורך היום והלילה, בין היתר בשעות הלילה המאוחרות. במסרונים אלו, כתבה הנאשמת לאותן נשים טענות בדבר קיומו של קשר מיני בינן לבין א'.
המתלוננות, ביקשו מהנאשמת מספר פעמים לחדול ממעשיה, אך היא המשיכה לשלוח להן הודעות רבות. בנוסף, בהזדמנות אחת התקשרה השוטרת לבית הוריה של אחת המתלוננות ואמרה לאמה של המתלוננת כי בתה מקיימת קשר מיני עם גבר נשוי. בהזדמנות אחרת, שלחה הנאשמת מסרונים לבן זוגה של אחת המתלוננות וטענה בפניו כי אשתו בוגדת בו עם א'. כמו כן, שלחה הנאשמת מסרונים לבתו ולאשתו של א' וטענה בפניהם כי א' הוא אדם "שקרן, נצלן ובוגדני".
בטיעונים לעונש, ציינו בתביעה כי: "במעשיה, סיכנה הנאשמת את מערכות היחסים של המתלוננות עם בני משפחתן, הנאשמת לא חדלה ממעשיה הפסולים אף כי היו לה מספר הזדמנויות לעשות כן, היא הפרה את שלוותן באופן חוזר ופגעה בנשים על לא עוול בכפן". ודרשו בין מאסר מותנה ועד לעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וכן עונשים נלווים.
לטענת עורך דינה, הנאשמת, נעדרת עבר פלילי, הודתה בריבוי עבירות כמפורט בכתב האישום וציינה כי הנסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות היו כשמפקדה הישיר של הנאשמת, קיים עמה מערכת יחסים שהובילו לפגיעה תדמיתית ונפשית אשר גרמו לנאשמת לבצע את העבירות אשר יוחסו לה בכתב האישום, "הנאשמת נטלה אחריות על מעשיה מיד עם הגשת כתב האישום כנגדה. שירות המבחן מתרשם כי הנאשמת מביעה חרטה, בושה ורצון להשתתף בטיפול", דברי הסניגור.
השופטת עינת רון קבעה לבסוף כי האינטרסים הציבוריים אינם מאפשרים את סיומו של ההליך בלא הרשעה בדין. "מעשיה של הנאשמת חמורים. אין המדובר במעידה חד פעמית, או במעשה אחד, אלא במעשים חוזרים ונשנים במשך תקופה ארוכה, בהיקף גדול מאוד, דהיינו, למעלה מאלף מסרונים על פני תשעה חודשים", כתבה השופטת בגזר הדין והוסיפה: "עוד ובעניין זה, אל לנו לשכוח, כי הנאשמת משמשת כשוטרת במשטרת ישראל, משכך, הפגיעה הקשה איפוא, היא גם באמון שניתן בארגון זה על ידי הציבור, הנושא עיניו אל הארגון, בתקווה כי יאכוף את החוק, ידאג לשמירה על שלטון החוק, ימגר את הפשע וכי יביא לנורמות התנהלות והתנהגות ראויות והולמות בחברה".
