לצורך פתיחתה של עונת הספורט לשנת 2018, בעיר טירה נדרשה העירייה להתקין 15 מבנים יבילים במגרשי הכדורגל בעיר. המבנים הללו היו נחוצים על מנת לאפשר שימוש תקין במגרשים, ובלעדיהם לא הייתה העירייה רשאית לפתוח את המגרש לפעילות. לצורך ביצוע עבודות הבניה עמד לרשות העירייה פרק זמן קצר, ולפיכך נעשו מאמצים רבים מצד הגורמים השונים בעירייה להשלים את המלאכה במהירות.
בין חברת די מאנשפט בע"מ לעירייה התנהל משא ומתן בקשר לביצוע עבודות הבניה, במהלכו שלח מנהל החברה לעירייה מפרט והצעת מחיר וכתב כמויות מפורט בהתאם להצעת המחיר. ובסופו התבקשה ההחברה לבצע את עבודות הבניה בסד הזמנים הקצר שעמד לרשות העירייה. העירייה הסתמכה על מקור חיצוני לצורך מימון הפרויקט ונציגי העירייה, ובראשם ד"ר נאסר, הסכימו להצעת המחיר ולכתב הכמויות ששלחה החברה ונציגיה המוסמכים של העירייה התחייבו לפני החברה כי ישלמו לה כ-430 אלף שקלים בתוספת מע"מ עבור עבודות הבניה. עוד עלה כי החברה דרשה מהעירייה לחתום על הסכם ואף ידעה כי שהעירייה צריכה לפרסם מכרז, אך באותה נשימה הסבירו לה כי זו שיטת העבודה המקובלת במרבית הרשויות המקומיות במשולש ונאמר להם שיהיה בסדר.
עבודות הבניה בוצעו בזמן הנדרש ולשביעות רצונם של הגורמים הרלוונטיים מטעם העירייה ואלו הבטיחו לחברה כי ישולם לה השכר המלא בעד עבודתה. בשלב מסוים העסיקה העירייה פרויקטור שנתן אומדן ריאלי לעבודות שביצעה החברה והפרויקטור מצא כי היא דרשה מחיר הוגן ולמעשה מעט נמוך עבור העבודות שביצעה. בסופו של יום, בשל אי קיומו של מכרז תקין הופקע המימון החיצוני שהובטח. גורמים בעירייה ניסו למצוא דרכים חלופיות להשגת המימון בדיעבד, אך הדבר לא צלח.
בגלל שלא התקיים מכרז לצורך בחירת מבצע עבודות הבניה ולא חתמו על החוזה ראש העיר והגזבר, לא התנוססה עליו חותמת של העירייה והוא לא אושר בידי החשב המלווה, התוצאה היא שהחוזה הזה הוא חוזה בטל, וההלכה הפסוקה קובעת שרק במקרים חריגים ביותר ניתן לשקול במצבים מסוג זה להורות על "צו קיום מלא" של החוזה, משמעותו במקרה דנן תשלום מלא עבור העבודה שבוצעה.
העירייה טענה כי העובדה שלא התקשרה עם החברה בהתאם לתנאי סעיף 203 לפקודת העיריות פוטרת אותה מתשלום מלוא התמורה החוזית, אולם השופט קרשן קבע בפסק הדין שאומנם אין ספק שהופרה דרישת הצורה שבסעיף 203 לפקודת העיריות, אך יש לעשות צדק עם החברה הקבלנית. "אין ספק כי במסגרת התנהלות בין צדדים הכוללת רשות מקומית יש להתחשב כעקרון על בטובתו של ציבור משלמי המיסים, אשר אינו צד ישיר להתקשרות אך מושפע ממנה באופן ניכר. ואולם, אם בשיקולי טובת הציבור עסקינן אין זה מן הנמנע להזכיר את האינטרס הציבורי המובהק שהיה לעירייה בהשלמת העבודות בפרק זמן קצר. לוּלא עבודתה המהירה והטובה של התובעת לא ניתן היה להפעיל את מגרש הכדורגל בפתח העונה, על כל המשתמע מכך מבחינת רווחתם של תושבי העיר ובפרט טובת הילדים אשר מגרש הכדורגל מהווה עבורם נקודת איסוף חשובה ומיטיבה", כתב השופט קרשן בפסק הדין והורה לעירייה לשלם לקבלן 450 אלף שקלים בתוספת ריבית והצמדה וכן 25 אלף שכר טרחה.
