בני זוג שמנהלים הליך גירושים בבית הדין בתל אביב הצליחו לשבור את השיא במספר ההחלטות שנדרש בית הדין לקבל בעניינם כ237 החלטות עכשיו נאלץ בית הדין הרבני ללכת צעד נוסף במלחמה של מערכת המשפט בתופעת הניכור ההורי והסתה של ילדים כנגד ההורה השני בהליכי הגירושין, והחליט לאחרונה להימנע מטיפול בבקשות בענייני הממון וחלוקת הרכוש שהגיש אב, שלפי ההערכה גורם לניכור של הילדים כנגד האם, והתנה את הטיפול בבקשותיו עד שיקיים את החלטת בית הדין בענייני הילדים בכלל ובעיקר, עד לקיום הוראה המורה על מתן טיפול רגשי לאחת הילדות.
האב קבל על חוקיות ההחלטה ודרש ביסוס חוקי להחלטה זו. חברי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב הרב יצחק מרווה – אב"ד, הרב רפאל גלב והרב שמעון לביא כתבו החלטה מקיפה ומנומקת שרובה ככולה מבוססת ניתוח משפטי של חוקים, החלטות ופסקי דין של בתי המשפט – משפחה, מחוזי ועליון.
סיפור המעשה: הצדדים, בעל ואישה פרודים המנהלים בבית הדין הרבני בתל אביב הליך גירושין אליו נכרכו ענייני חלוקת הרכוש, הכתובה, המשמורת ומזונות האישה והילדים. הדיונים מתנהלים בעצימות רגשית גבוהה מאוד, בעיקר בעניין הילדים. מסתמן ניכור הורי של הילדים כלפי האם.
מאות בקשות בענייני הילדים הוגשו שוב ושוב לבית הדין – לא רק בכל 'שני וחמישי' אלא למעשה בכל יום, ובית הדין נאלץ לקבל לא פחות מ-237 החלטות בתוך תקופה של שנה וחצי, כ-9 החלטות בשבוע בממוצע.
לפני כחודשיים הורה בית הדין לאב, שהילדים אצלו באופן זמני, לקחת את אחת הבנות לטיפול רגשי על ידי מטפלת שהוצעה על ידי שירותי הרווחה. האב סירב לקיים את ההוראה. במקביל, הגיש האב מספר בקשות לדיון בנושא רכוש ובעניינים כספיים. בית הדין החליט שלא לדון בעניינים הכספיים עד שהבעל ימלא את הוראת בית הדין וייקח את הילדה לטיפול רגשי.
הבעל עתר לבית הדין, טען כי החלטה זו אינה חוקית, ודרש באמצעות עורכי דינו ביסוס חוקי. בית הדין הרבני 'הרים את הכפפה' ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, הרב עו"ד שמעון יעקבי, פרסם החלטה ארוכה החובקת בהרחבה את נושא הניכור ההורי בערכאות השונות.
בשנים האחרונות החלו בתי המשפט להטיל סנקציות על הורה המעורב בניכור הורי כלפי ההורה האחר. בתי המשפט ביטלו רישיונות נהיגה, אסרו על יציאת ההורה המנכר מן הארץ, והטילו עיצומים כספיים. ככל הידוע, עיכוב דיון בהליכי חלוקת רכוש, כסנקציה נגד הורה מנכר, נעשתה עתה לראשונה בישראל בהחלטת בית הדין הרבני.
הדיינים קבעו כי "העיקרון ההלכתי ש'מאן דלא ציית דינא אין נזקקין לו' [=מי שאינו מציית להחלטה שיפוטית, אין בית הדין נדרש לבקשותיו] בא לידי ביטוי בסמכות הטבועה של בתי המשפט ובתי הדין למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט".לא יכול להיות, שבעל-דין לא יציית להחלטות שיפוטיות, במיוחד כשהן נוגעות לטובת הילדים, אך מנגד ידרוש שבית הדין או בית המשפט ידון בבקשותיו לחלוקת רכוש.
בית הדין קבע כי יישום עיקרון זה ייעשה בזהירות רבה כדי שלא לנעול את שערי בית הדין לאדם הזכאי לסעד שיפוטי, תוך התחשבות בזכות החוקתית לחופש הגישה לערכאות המשפט. הטיפול בסכסוכי משפחה מחייב גישה כוללת המאזנת בין זכויות הצדדים לסעדים בענייני גירושין, חלוקת רכוש, משמורת והסדרי שהות של ילדים. בית הדין ובית המשפט מוסמכים להטיל הגבלות שונות על הורה שהוא סרבן-ציות להחלטות הנוגעות לטובת הילדים.
בין היתר, מוסמכת הערכאה השיפוטית לעכב את הליכי חלוקת הרכוש לצורך אכיפת החלטות שעניינן טובת הילדים, ובכללן מתן טיפול רגשי ופסיכולוגי, מניעת ניכור הורי ומניעת סרבנות קשר עם אחד ההורים. הטלת קנס או מאסר, כאמצעי לאכיפת החלטה הקשורה בטובת הילדים, היא סעד שיורי שתיעשה בדרך כלל בהעדר ברירה אחרת, כצעד אכיפה אחרון".
עו"ד רונן סטי נחשב למן הבוררים המובילים בישראל, יו"ר הוועדה הארצית לבוררות וגישור בלשכת עורכי הדין וכן יו"ר הפורום ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות של הלשכה. עו"ד סטי כבורר מביא את ניסיונו הרב בניהול הליכים שיפוטיים וכמי שחתום על חדשנות יצירתית בהליכים אלה, כולל הליך הבוררות בגירושין בשניים. עוה"ד שירי מלכה נמנית על עורכות הדין המובילות ומוערכות בתחום המשפחה והגירושין בישראל. ניסיונה הרב מאפשר בידה ניתוח משפטי ולבר משפטי של הסיטואציות הרגישות ביותר ושילוב הדין החל. עו"ד מלכה רואה בבוררות בתיקי גירושין משום הזדמנות של ממש לצדדים לסיים את מערכת היחסים ביניהם באופן הוגן ובכבוד.
