לפני שלוש שנים, המריאו בני זוג בטיסה של חברת התעופה איבריה מנמל התעופה בן גוריון למיאמי, פלורידה, ארה"ב, דרך מדריד. כאשר הגיעו לארה"ב, קיבלו מזוודה אחת מבין שתיים שמסרו. בני הזוג מילאו באמצעות נציגת חברת התעופה טופס תלונה והודיעו לה כי יום למחרת הם עתידים לצאת לשיט, ומסרו לנציגת חברת התעופה את מקום שהותם באותו לילה, ואת מקומות ושעות עגינת כלי השיט ביעדים השונים. לטענת בני הזוג, אמרה להם נציגת חברת התעופה כי המזוודה תגיע בהקדם ולכל המאוחר עד למועד העגינה הראשונה של כלי השיט.
מאחר והמזוודה החסרה הכילה בעיקר חפצים השייכים לאשה וחלק מחפצי הבעל, פנו בני הזוג עם יציאתם משדה התעופה, לרכישת ציוד בסיסי עבור האישה תוך תקווה שהמזוודה תגיע בהקדם. אולם תקוותם נכזבה, והמזוודה לא הגיעה עד למועד ההפלגה. במהלך ההפלגה יצרו בני הזוג קשר עם חברת התעופה מדי יום, וזו השיבה להם כי המזוודה אותרה במקסיקו, אולם פניותיה למקסיקו בניסיון להשיב המזוודה, לא נענות.
על פי התביעה, בשל העדר ציוד מתאים נבצר מהם להשתתף בחלק גדול מן הפעילות באנייה, והם נאלצו לשהות רוב הזמן בחדרם. במהלך השיט יצרו קשר שוב ושוב עם חברת התעופה, אולם תשובתה, כי במקסיקו אין שיתוף פעולה, לא השתנתה. עם תום השיט, פנו המשיבים שוב לשדה התעופה בניסיון לזרז את השבת המזוודה, ניסיון שארך זמן ולא צלח. לצורך המשך הטיול ללא המזוודה, נאלצה האישה לרכוש פריטי ביגוד בסיסיים נוספים. במהלך הטיול המשיכו המשיבים בבירור יומיומי, אולם דבר לא עזר. רק בחלוף שלושה שבועות, יום לפני חזרתם לארץ, קיבלו המשיבים את המזוודה לידיהם
בכתב ההגנה, חברת התעופה איבריה, קיבלה אחריות לאיחור בהגעת הכבודה. לטענתה היא עשתה כמיטב יכולתה על מנת לאתר המזוודה, ופעלה באופן מידתי וסביר בעניינם של בני הזוג עד שהצליחה להשיב את המזוודה, גם אם באיחור. היא טענה כי אינה חברת ביטוח, והם יכלו לרכוש פוליסת ביטוח ולהיפרע מחברת הביטוח בגין הנזקים.
בסופו של דבר, בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעת בני הזוג לפיצויים בשל איחור בקבלת מזוודה ונקבע כי חברת איבריה תפצה את הנוסעים בסך של 9,500 שקלים בגין עוגמת נפש, בצירוף שכר טרחה והוצאות משפט. לאחר שחברת איבריה הגישה בקשה לערעור, השופטת אביגיל כהן נתנה רשות לערער והורתה על העברת הערעור לשמיעה בפני הרכב של שלושה שופטים זאת "נוכח העדר גישה אחידה בפסיקת בתי המשפט בסוגיה משפטית עקרונית, ובשים לב לכך שמדובר בסוגיה שבימ"ש נדרש לה באופן תכוף", כתבה השופטת כהן בהחלטתה.
הרכב שופטי בית משפט המחוזי דחה את הערעור של חברת איבריה והשופטת עינת רביד שסקרה פסקי דין מהארץ ומהעולם כתבה בהחלטתה כי אמנת מונטריאול קובעת כי הסכום הקבוע לפיצוי לכל נוסע כ-1800 דולר לכל נוסע ומאחר ובית המשפט לתביעות קטנות חייב בפיצוי סך כולל לשני הנוסעים של 9,500 שקלים מתוכם 5000 שקלים בגין עוגמת נפש, הרי שהדבר הוא בגדר המותר על פי הסכום המכסימלי שקבעה האמנה. אב בית הדין, השופט ישעיהו שנלר הוסיף: "יוער כי לעיתים הנזק "הנפשי" דהיינו אותה עוגמת הנפש בגין איחור, עולה עשרות מונים מעיכוב של העדר כבודה וכד' ואין מקום כי מוביל שלא הצליח לעמוד בנטל הפוטרו מאחריות לא יפצה את הניזוק בגין עוגמת הנפש, אך כאמור תוך מגבלת תקרת הפיצוי".
