על פי כתב האישום שהוגש נגדו, לפני שנתיים וחצי שהו בני הזוג במלון רנסנס בתל אביב. מדובר בבני זוג שהיו נשואים עשרות שנים ובתקופה שלפני בת הזוג דליה, הביעה חוסר שביעות רצון ממגוריהם בטורקיה. היא התעקשה לחזור ולגור בארץ, אולם הבעל לא היה מעוניין בכך. בזמן שהותם במלון, ברוך הודיע לאשתו כי הם חוזרים לטורקיה ובעקבות כך פרץ בינם ויכוח כאשר האשה אמרה כי היא תישאר בארץ ותשכור דירה.
כאשר הבעל ניסה להשתיקה הוא לקח כרית מהמיטה וחנק אותה למוות. לאחר הרצח הוא ניסה לשים קץ לחייו בחדר האמבטיה, אך לא הצליח.
שלושת שופטי בית משפט המחוזי בראשות אב בית הדין, רענן בן יוסף, החליטו לפעול על פי חוק ההמתה החדש וציינו בגזר דינם כי לא מדובר ברצח בנסיבות מחמירות. "בכל רצח, מעצם טיבו, קיימת מידת אכזריות אולם במקרה זה הנאשם לא הורשע ברצח בנסיבות מחמירות ובפרט לא "באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן. עם זאת אופי המעשה וצורת ההמתה על ידי חניקת המנוחה אינם מהקלים כלל ועיקר", כתבו השופטים והדגישו: "על הנאשם היה להימנע מביצוע המעשה, עמדו בפניו דרכים אחרות להתמודד עם קשייו, אך הוא בחר להמית את המנוחה. ודוק, לא עומדות לזכותו של הנאשם נסיבות של אחריות מופחתת, אין המדובר בהמתה בעלת מאפיינים הומניטריים, ואין מדובר אף בהמתה מתוך קנטור סובייקטיבי בלבד שאינו עומד במבחן הקנטור האובייקטיבי, או המתה בעקבות מקרים נוספים שלא זכו להקלה במסגרת ענישה מופחתת בחוק הקודם, כגון המתה בעקבות קונפליקט מתמשך או המתת אדם המונעת על ידי בקשתו".
בהמשך ציינו השופטים בגזר הדין על ההחלטה לגזור על ברוך עונש של 20 שנות מאסר ולא מאסר עולם. "עונש של מאסר עולם היה עונש חובה בעבירת רצח בחוק הקודם ונותר עונש חובה בעבירת רצח בנסיבות מחמירות. במסגרת התיקון הוחלט כי מאסר עולם הוא עונש אפשרי גם בעבירת הרצח הבסיסית, בה הורשע הנאשם. יחד עם זאת, לאחר התיקון לחוק, בית המשפט אינו כבול עוד לעונש החובה בעבירה בה הורשע הנאשם. התיקון לחוק מאפשר לבית המשפט לגזור עונש קצוב בשנים עד 30 שנות מאסר והמחוקק ביקש להעניק לבית המשפט את הגמישות לעשות כן כאשר עסקינן ברצח שאינו בדרגה החמורה ביותר".
