סטודנט ממוסד לימודים בצפון הורשע בעבירות של זיוף והתחזות כאדם אחר ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי אם יעבור את אחת העבירות בשלוש שנים הקרובות וקנס של 4,000 ש"ח. השבוע דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעורו של הסטודנט.
על פי פסק הדין, הסטודנט ניגש לבחינת מיון באנגלית ('אמיר'), המסווגת את הסטודנטים לרמת לימוד מתאימה עד למתן פטור מלימודי אנגלית. הסטודנט ניגש שלוש פעמים לבחינה – פעם הראשונה קיבל ציון 55, שלא מזכה בפטור ובפעם השניה 67, שגם ציון זה לא מזכה בפטור.
בפעם השלישית שניגש התמונה כבר הייתה שונה לגמרי – והפעם הוא קיבל 122 בבחינה.
ציון שאמנם לא מזכה בפטור, אבל דורש מהסטודנט לגשת לקורס אחד בלבד במהלך לימודיו.
על פי כתב האישום אדם אחר ניגש במקומו לבחינה, לאחר שהחליפו את התמונה בתעודת הזהות.
כחלק מהנוהל המקובל באוניברסיטה – כאשר יש פער רב בין הציונים, נדרש הסטודנט להגיע לבחינה חוזרת, אליה הוזמן הסטודנט אך בחר שלא להגיע ולכן הציון נפסל.
המפקח בבחינה פנה לאחר המבחן לאחראית על איתור מעשי הבחינות, וסיפר לה על חשדו כי תעודת הזהות מזויפת, לאחר שהבחין שקצוות התעודה חתוכים בצורה לא רגילה.
בנוסף מסר המפקח כי תאריך הלידה בתעודת זהות מתייחס לאדם כבן 50, בעוד הסטודנט שנבחן בפועל הוא צעיר בשנות העשרים לחייו.
שעות ספורות לאחר הבחינה הגיש הסטודנט תלונה במשטרה על גניבת תעודת הזהות שלו.
בית משפט השלום קבע כי הוא נותן אמון מלא בעדות של פקח הבחינה, וכי עדות הסטודנט הותירה רושם לא אמין, מאחר ולא הייתה עקבית ולוותה בניסיונות להטיל דופי באחרים.
בערעור ניסתה באת כוחו של הסטודנט לטעון כי קיימים מחדלים המלמדים על קיומו של ספק סביר.
בין היתר טענה כי טעה בית המשפט בכך שלא קיבל את הסבר הסטודנט לכך שלא ניגש לבחינה השלישית אליה הוזמן מכיוון שבאותה תקופה התקיימו בחירות למועצה האזורית, בהן התמודד, וכן כי היה בעיצומו של הליך גירושין.
טענות נוספות היו כי קיימות סתירות בין עדות המפקח לעדותה של האחראית על הבחינות, וכן כי עדותו של המפקח ניתנה כעדות עצמאית ולא בחקירה במשטרה.
השופטים לא קיבלו את טענות המערער וקבעו כי הראיות שהוצגו מבססות את הממצאים העובדתיים שנקבעו, כאשר אין די בהסבריו החלופיים כדי להעלות ספק סביר.
