גם עבירות במרחב הווירטואלי מספיקות בימים אלה להארכת מעצר עד תום ההליכים.
למרות אזהרות של בני משפחתו כי ייעצר, תושב הצפון בן 43, פרסם החל מהיום של שבת השחורה, פוסטים המהללים את הזוועות שביצעו אנשי החמאס.
לאחר כתב אישום שהוגש נגדו בגין הסתה לטרור, ביקש להשתחרר, אולם מעצרו הוארך עד תום ההליכים וגם בית המשפט המחוזי לא קיבל את הערעור שלו.
נגד הנאשם, הוגש כתב אישום בגין עבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.
מדובר בנאשם שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו שבעה פרסומים, לאורך כמה ימים, החל מיום פרוץ המלחמה ואילך.
הפוסטים היללו את מעשי הזוועות וההרג שהתרחשו באותו בוקר מה ונמהר, ואף עודדו למעשים נוספים בעתיד.
הפרסומים כללו תכנים בוטים, אלימים וקשים, כאשר אחד מהם כרוך בביזוי הקורבנות, חלקם משבחים את מעשי טבח, אחד הפרסומים כולל שיתוף של נאום בן-20 דקות של אבו עוביידה, דובר הזרוע הצבאית של החמאס, ובחלק מהפרסומים יש קריאה מפורשת "להיות איתנו צעד אחר צעד בנקמה" וקריאה "להתקומם בכל החזיתות והרחובות ולהיכנס למערכה … ולהצית את האדמה תחת רגלי האויב".
"להצית את האדמה תחת רגלי האויב"
בית משפט השלום דחה את בקשת הסנגורים להסתפק בחלופת מעצר בין השאר כי אין מסוכנות ולשיטתם חלק מהפרסומים אינו מגלם עבירה.
בהחלטה צויין כי אין מקום לחלופת מעצר מאחר ומי שתומך במעשי הזוועה והרצח שבוצעו ומעודד את האידאולוגיה של המרצחים, מלמד על עצמו שהוא לא שונה מהם, והמסוכנות הנובעת ממנו אינה ניתנת לאיון אלא מאחורי סורג ובריח, עד תום ההליכים.
הסנגורים לא ויתרו והגישו ערר על ההחלטה וטענו לגבי המסוכנות, ששיתוף פרסומים אינו מבסס קביעה בדבר מסוכנות ברף המצדיק מעצר עד תום ההליכים, שכן העורר לא כתב את התכנים ולא יצר אותם, ועוד נטען כי השתהות המשיבה ממועד הפרסומים ועד למעצר, משך מספר ימים לא מבוטל, מהווה אינדיקציה לכך שהמסוכנות אינה ברף גבוה. טענה נוספת הייתה כי העבירות הנטענות בוצעו במרחב הווירטואלי, ולכן לא ברור כיצד הגבלת חופש תנועתו של העורר באמצעות מעצר תאיין את מסוכנותו הנטענת.
המדינה טענה מנגד כי מההתכתבויות של הנאשם שנתגלו עולה כי הוא מתבטא נגד ישראל ונגד יהודים בתקופת המלחמה, ואף ניתן לראות שקרובי משפחתו הזהירו אותו מפני פרסומים שעלולים להוביל למעצרו, ולמרות האמור – הוא ביצע את הפרסומים. עוד נטען כי המעשים המיוחסים לו מלמדים על מסוכנות ברף גבוה – בכלל, ובתקופה הזו – בפרט.
השופטים שדחו את הבקשה לשחרור, קבעו כי אין מקום, לעת הזו, להסתפק בחלופת המעצר שהציע הנאשם, בפיקוח בני משפחתו, לרבות נוכח חומרת המעשים, העובדה שהנאשם לא חדל מהפרסומים למרות שקיבל התרעות מחלק מבני המשפחה, ובשל המסוכנות הרבה של העבירות בימים אלו, כאשר כל ניצוץ עלול אכן להצית את האדמה ולגרום לאחרים לפעול.