בישראל, הוויכוח סביב גזעי כלבים מסוכנים רלוונטי במיוחד, שכן המדינה יישמה חוקים ותקנות ספציפיים המסדירים את הבעלות על גזעים אלה.

מאמר זה נועד לספק סקירה של הגישה הישראלית לגזעי כלבים מסוכנים, תוך בחינת ההגדרה המשפטית, הגזעים הספציפיים הנחשבים מסוכנים והדרישות והמגבלות השונות להחזקת כלב כזה בישראל.

בנוסף, המאמר ידגיש את החשיבות של אילוף נכון וחינוך לכלבים ולבעליהם כאחד כדי להבטיח את בטיחותם ורווחתם של כל המעורבים.

ההגדרה המשפטית של "כלב מסוכן" בישראל

בישראל, ההגדרה המשפטית של "כלב מסוכן" נקבעת בחוק פקודת הכלבים (2002).

על פי חוק זה, כלב נחשב מסוכן אם הוא מעל גיל שלושה חודשים ותקף אדם או בעל חיים וגרם לפציעה חמורה או למוות.

בנוסף, כלב יכול להיות מסווג כמסוכן אם הוא גזעי או מעורב השייך לאחד הגזעים שהוגדרו על ידי משרד החקלאות כ"מסוכנים".

גזעים "מסוכנים" אלה, ובעליהם, כפופים למגבלות ספציפיות על גידול ובעלות שנועדו להבטיח את בטיחות הציבור.

חשוב לציין שהחוק אינו רומז שכל הפרטים בגזעים אלה מסוכנים מטבעם; אלא הוא מכיר בכך שגזעים מסוימים עשויים לדרוש טיפול, אילוף ופיקוח מיוחדים יותר כדי למנוע תקריות מסוכנות פוטנציאליות.

שמונת גזעי הכלבים "המסוכנים" בישראל

נכון לשנת 2022, בישראל ישנם שמונה גזעים גדולים המוגדרים כמסוכנים.

גזעים אלו כפופים למגבלות שהוזכרו לעיל שנקבעו על ידי משרד החקלאות. שמונת הגזעים המוגדרים כמסוכנים בישראל הם כדלקמן:

1. בול טרייר
2. סטאפורדשייר בול טרייר אנגלי (סטאף אנגלי)
3. סטאפורדשייר טרייר אמריקאי (אמסטף)
4. פיטבול טרייר (פיטבול)
5. פילה ברזילאירו
6. טוסה אינו (טוסה אינו)
7. דוגו ארגנטינו
8. רוטוויילר

גזעים אלו בויתו בעבר למטרות שונות, לרבות ציד, שמירה ולחימה.

כתוצאה מכך, הם לרוב בעלי תכונות כגון כוח, זריזות ויכולת הגנה, אשר עלולות להיות מסוכנות אם לא מנהלים ומכוונים אותן כראוי.

כדאי לציין שרשימת גזעי הכלבים המסוכנים עשויה להשתנות בין מדינות, שכן לאזורים שונים עשויים להיות חששות וניסיונות שונים עם גזעים ספציפיים.

גורמים התורמים לכך שגזע ייחשב "מסוכן"

ישנם מספר גורמים הנלקחים בחשבון בעת קביעת האם גזע כלבים מסוים צריך להיות מסווג כ"מסוכן".

חלק מהגורמים הללו כוללים:

• טבע ומאפיינים של הגזע: גזעים שפותחו לאורך השנים למטרות שמירה או ציד נוטים להפגין נאמנות חזקה לבעליהם ועשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לתקוף כל מי שמתקרב אליהם או כאשר נצטוו לעשות זאת. גזעים אלו דורשים לעתים קרובות אימון מיוחד, פעילות גופנית קבועה והצבת גבולות – היבטים שבעלי כלבים רבים עשויים שלא להיות מוכנים או מצוידים לספק.
• דפוסי התנהגות ותוקפנות: בעת הערכת הפוטנציאל של גזע להיות מסוכן, חשוב לשקול האם הגזע נתפס בדרך כלל כתוקפני והאם תוקפנות זו עלולה להוות סיכון לאחרים. גזעים עם היסטוריה של תקיפות של אנשים או בעלי חיים אחרים עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מסווגים כמסוכנים.
• הכללתם במתקפות וקרבות כלבים: גזעים שהיו מעורבים שוב ושוב במתקפות על בני אדם או בעלי חיים אחרים, או כאלה שגודלו בדרך כלל לקרבות כלבים, עלולים להיחשב מסוכנים בשל היסטוריית האלימות שלהם. גזעים אלה עשויים להיות בעלי סבירות גבוהה יותר להפגין התנהגות תוקפנית ולדרוש טיפול מיוחד ואימון כדי למנוע תקריות מסוכנות.
• תפיסות בינלאומיות של הגזע: במקרים מסוימים, גזע עשוי להיחשב מסוכן בישראל מכיוון שהוא מסווג ככזה במדינות אחרות. קונצנזוס בינלאומי זה יכול להשפיע על התפיסה של הסכנה הפוטנציאלית של גזע, גם אם ההיסטוריה של הגזע בישראל היא יחסית שפירה.

חשיבות האימון והחינוך הנאותים

היבט קריטי בטיפול בסוגיית גזעי כלבים "מסוכנים" הוא הבנת החשיבות של אימון נאות וחינוך לכלבים ולבעליהם.

חשוב להכיר בכך שכלב, כשלעצמו, אינו מסוכן או רע מטבעו.

עם זאת, ייתכן שחלק מהגזעים ידרשו רמה גבוהה יותר של אסרטיביות, אימון ופיקוח כדי למנוע התפתחות של תוקפנות המבוססת על פחד או התנהגויות בעייתיות אחרות.

אימון נאות וחינוך חיוניים לכל גזעי הכלבים, אך הם חיוניים במיוחד לאלה המסווגים כ"מסוכנים". זה עשוי לכלול פנייה לעזרה של מאלפים מקצועיים או הרשמה לקורסי אימון מיוחדים המיועדים לטפל בצרכים ובאתגרים הספציפיים הקשורים לגזעים אלה. בנוסף, על בעלי כלבים ללמוד על ההיסטוריה, הטמפרמנט והצרכים של הגזע שבחרו כדי להבטיח שהם מצוידים היטב לספק את הטיפול וההכוונה הנחוצים.

דרישות ומגבלות להחזקת כלב "מסוכן" בישראל בישראל, חוק הפיקוח על כלבים נועד להסדיר את נושא החזקת כלבים מסוכנים וקובע סדרה של דרישות ומגבלות בנושא. תקנות אלו נועדו לקדם את בטיחות הציבור ולהבטיח שבעלי כלבים אלו יהיו ערוכים להתמודד עם האתגרים הייחודיים שהם עלולים להציב. להלן חלק מהדרישות להחזקת כלב מסוכן בישראל:

• גיל חוקי להחזקה: רק אנשים בגיל 18 ומעלה רשאים להחזיק כלב מסוכן. דרישת גיל זו נועדה להבטיח שבעלי הכלבים יהיו בעלי הבגרות והאחריות הנדרשות כדי להתמודד עם הדרישות הכרוכות בהחזקת כלב מסוג זה.
• עיקור/סירוס: כלבים מסוכנים חייבים לעבור עיקור או סירוס עד גיל שישה חודשים, אלא אם כן קיימות סיבות רפואיות לכך שלא לעשות זאת. דרישה זו נועדה למנוע את התרבות גזעים מסוכנים ולצמצם את הסיכון לכלבים לא רצויים או לא מבוקרים שייכנסו לקהילה.
• חוקי מחסום ורצועה: במקומות ציבוריים או באזורים בהם נמצאים ילדים עד גיל 16, כלבים מסוכנים חייבים להיות מחוסמים ומוחזקים ברצועה שאורכה לא יעלה על שני מטרים. דרישה זו נועדה לצמצם את הסיכון לתקיפות או תקריות הקשורות לגזעים אלו.
• דיווח על תקיפות או גניבות: בעלי כלבים מסוכנים נדרשים לדווח לרשויות על כל תקיפה שביצע כלבם או על מקרים של גניבה. דרישת דיווח זו נועדה לעקוב ולפקח על התנהגות גזעים אלו ולהבטיח שכל אירוע מסוכן יטופל במהירות.
• הגבלות על מכירה או הובלה: לא ניתן למכור או להוביל כלב מסוכן מבלי לעמוד בדרישות ספציפיות ולקבל את האישורים הנדרשים. הגבלה זו נועדה למנוע תנועה או מכירה לא מוסדרת של גזעים אלו ולהבטיח שבעלים פוטנציאליים יהיו מודעים לאחריות ולדרישות הכרוכות בהחזקת כלב מסוג זה.
• הגבלות ביטוח: כלבים המוגדרים כמסוכנים בדרך כלל אינם זכאים לביטוח בריאות חיצוני מעבר למנוי וטרינרי שנתי. מגבלה זו נובעת מהסיכון המוגבר הקשור לגזעים אלה והחששות מפני אחריות משפטית לספקי הביטוח.

הנושא של גזעי כלבים "מסוכנים" הוא נושא מורכב ורב-ניואנסים הדורש שיקול דעת זהיר והבנה.

בישראל, ההגדרה החוקית של כלב מסוכן והגזעים הספציפיים הנחשבים מסוכנים כפופים לתקנות שנועדו להגן על בטיחות הציבור ולקדם בעלות אחראית על חיות מחמד.

אמנם לא הוגן לשפוט גזע שלם על סמך מעשיהם של כמה פרטים, אך חשוב להכיר בכך שגזעים מסוימים דורשים טיפול, אילוף ופיקוח מיוחדים כדי למנוע תקריות מסוכנות פוטנציאליות.

על ידי חינוך עצמם לגבי ההיסטוריה, הטמפרמנט והצרכים של הגזע שבחרו, בעלי כלבים יכולים לעזור להבטיח את הבטיחות והרווחה של חיות המחמד שלהם ושל הקהילה כולה.

בסופו של דבר, זו האחריות של כל בעל כלב לספק אילוף והכוונה נאותים לחיות המחמד שלו, ללא קשר לגזע, כדי ליצור סביבה בטוחה והרמונית יותר לכולם.