חופש הביטוי במדינה דמוקרטית נחשב לערך עליון, אבל אין הדבר משמעו כי כל אחד יכול לומר כל דבר ובכל זמן מבלי להתחשב בסובבים אותו.
חוק איסור לשון הרע מטרתו להגן על האזרח מפני אמירות של לשון הרע והוצאת דיבה, מפני אמירות שנועדו להשפיל, לבזות אותו ולפגוע במשלח ידו. על פי החוק, אדם שנפגע מדברי לשון הרע יכול לפנות לביהמ"ש בתביעה ואף לזכות בפיצוי של 70 אלף שקלים ללא הוכחת נזק.
סכום כפול מכך, 140 אלף שקל, יועברו לידיו אם יוכח כי נגרמו לו נזקים בעקבות אותם הדברים.
על פי חוק איסור לשון הרע מטרתו להגן על כבודו של אדם ועל שמו הטוב, והוא אוסר על פרסום ביטויים העלולים להשפיל ולבזות את האדם. החוק מגדיר פרסום לשון הרע כעוולה אזרחית בנזיקין ובמקרים מסוימים אף עלול להתגבש לכדי עבירה פלילית.
המטרה היא לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד ולשם טוב.
מהי בעצם לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר אותה כך: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
על מנת שתתגבש לשון הרע, על פי דין, חייבים להתקיים שני תנאים – פרסום ולשון הרע.
כלומר, על התובע לשון הרע להראות כי הדברים שנאמרו בגנותו אכן פורסמו ברבים, ולא למשל שיחה בין שני אנשים, וכן שמדובר בפרסום – באמירות שהינו משפילות, מבזות וכדומה.
מה בין קללה לבין לשון הרע?
כאשר מדובר בקללות "רגילות" שפורסמו בעניינו של אדם, לדוגמא: מטומטם או טמבל, ביהמ"ש לא יראה בכך לשון הרע מאחר ומדובר בכינויים שכבר הפכו למטבע לשון, גם אם מדובר באמירה לא נעימה. לעומת זאת, כינוי של אדם כ"נאצי" עשוי להתקבל בביהמ"ש כלשון הרע ולזכות את הנפגע בפיצוי.
להימנע מהשמצה
אמירות של לשון הרע עלולות להיות בעלות השלכות משפטיות, לכן, ובפרט ברשתות החברתיות שהפכו למוקד תביעות הדיבה, חשוב להקפיד על זהירות יתרה.
בעת כל פרסום שהוא הקפידו להיצמד לעובדות.
במידה ואתם מגיבים לדיון או משתפים במידע ברשת, ודאו שההצהרות שלכם מבוססות על עובדות מאומתות. הימנעו מהפצת שמועות, מידע לא מאומת או שמועה.
בנוסף, הקפידו להבדיל בצורה ברורה בין המקרים שבהם אתם מביעים את דעותיכם לבין המקרים שבהם אתם מציינים מידע עובדתי. דעות מוגנות בדרך כלל במסגרת חופש הביטוי, אך הצגת דעות כעובדות עלולה להוביל לבלבול ולבעיות משפטיות אפשריות.
בעת שיתוף מידע, הסתמכו על מקורות אמינים שיש להם מוניטין של דיוק. היזהרו בשיתוף מידע ממקורות לא מאומתים או לא אמינים.
ובעיקר, תחשבו לפני שאתם מפרסמים. בעידן הדיגיטלי של היום, פוסטים במדיה חברתית ותגובות מקוונות יכולים להתפשט במהירות. קחו רגע לחשוב לפני שאתם מפרסמים משהו שעלול לפגוע במוניטין של מישהו.
הושפלתם? הנה מה שעליכם לעשות:
אם נפגעתם מפרסום לשון הרע, עליכם להקפיד ואסוף את כל הראיות הרלוונטיות להצהרה המשמיצה, כולל צילומי מסך, קישורים או עותקים של התוכן המקורי. תיעוד זה יהיה קריטי אם תחליטו לנקוט בצעדים משפטיים.
צור קשר עם המפרסם: פנו אל האדם או הישות האחראים להצהרה המשמיצה. בקש מהם בנימוס להסיר את התוכן הכוזב ולהתנצל על הנזק שנגרם. אם תקשורת ישירה אינה מניבה תוצאות, תוכלו לשלוח מכתב התראה מעורך דין לפני נקיטת הליכים משפטיים. במסגרת המכתב יבקש עורך הדין מטעמכם להסיר את התוכן המשמיץ, לפצות אתכם ולהתנצל בפניכם.
חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין לשון הרע בהקדם.
עורך דין מקצועי ומנוסה ידע לכוון אתכם לדרך הנכונה בעבורכם על מנת להגן על שמכם הטוב ובמידת הצורך גם לפנות בתביעה בשמכם לבית המשפט.
עורכי דין לשון הרע מומלצים מאוביטר
משרד עורכי-הדין בן קרפל ושות', הוא ממשרדי הבוטיק הידועים והמובילים בתחום דיני לשון הרע והגנת הפרטיות. המשרד הוקם בידי עורך-הדין בן קרפל – מהבולטים והמוצלחים בתחום לשון הרע והגנת הפרטיות – ודורג בין המשרדים הידועים בדיני לשון הרע, במסגרת הדירוגים היוקרתיים Dun’s 100, מבית Dun & bradstreet ו – BDI.
https://www.karpel-lawoffice.co.il/
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן. זאת, נוסף על אכיפת זכויות קניין בפני ערכאות כגון רשות הפטנטים וסימני המסחר , בתי המשפט ורשויות המכס.
עו”ד תום שנפ, החל את דרכו בעולם המשפט בגיל צעיר, בשל אהבתו לחוק ולמשפט. מיד עם סיום שירותו הצבאי החל עו”ד שנפ בלימודי המשפטים, הצטיין בלימודיו, ואף המשיך ללימודי דוקטורט עם התמחות בדיני ראיות.
