מורשת מקום המדינה
דמיינו לכם את ישראל של שנת 1948 תום המנדט הבריטי בארץ ישראל, ימים בתוליים של מדינה בחיתוליה. ישראל פולני ז"ל מקבל פיקוד על נקודת המשטרה בהר הכרמל בחיפה מהבריטים והופך למפקדה הראשון. לימים, הוא יהפוך לסבו של עו"ד אברהם שי, לאחר שגם בתו יהודית פולני ששרתה במשטרה פגשה בנתן שי נצ"מ בדימוס, והשניים נישאו בשנות ה – 50 ונולדו להם ילדיהם אברהם שי ואחותו אירית, אשר לימים גם הם יגויסו למשטרה.
עו"ד אברהם שי החל את דרכו במשטרה בשנת 1977 עוד בהיותו סטודנט, כסייר בתחנת חיפה. 30 שנה שירת במשטרת ישראל, 24 מהם בתפקידי פיקוד, בכירים, בעיקר בתחום החקירות התביעות והמודיעין.
עו"ד שי ניהל מאות צוותי חקירה מיוחדים (צח"מ) במאות זירות רצח, עבירות פשע, בפיצוח יעדים עבריינים ברמה ארצית. שני תפקידיו האחרונים היו סגן מפקד מרחב חוף, וקצין החקירות והמודיעין של המחוז הצפוני של המשטרה. היושרה והסטנדרטים הגבוהים שלו, מוזכרים עד היום בכל שיחה הן עם קצינים ושוטרים פעילים והן עם כאלו שפרשו מהחיל.
שני תיקים מפורסמים בהם נטל חלק היו תיק הירי בשפרעם של החייל נתן זאדה והלינץ' שבוצע בו אחריו, ופיקוד על צוותי החקירה שהוקמו לפענוח רצח תאיר ראדה ז"ל.
"מאז ומעולם יפעת ידעה מה היא רוצה ומה שאיפותיה ואין אף אחד שיכול להזיז אותה כשהיא מחליטה משהו" מספר אברהם. "בגיל 5 היא נעמדה לנו בסלון ונאמה נאומים לאומה, כהרגלה, והודיעה לנו שהיא תהיה עורכת דין" חייכנו צחקנו, אמרנו לעצמנו שזו עוד הצהרה של ילד שמשתובב עם כל מיני רעיונות. "אז עוד לא הבנו שהיא התכוונה לכל מילה ושהיא תהיה זו שתביא להקמת המשרד".
"אבא התחיל את לימודי המשפטים כשהייתי בכיתה ט' והוא היה מפקד תחנת בית שאן. עזרתי לו לאסוף את החומרים, לרכז אותם ולמיין אותם. למעשה, אפשר לומר שלמדתי משפטים פעמיים. כשהוא סיים את הלימודים הייתי בכיתה יב'" מספרת יפעת.
ואז היא התגייסה למשטרה
"אני זוכרת את המפגש הראשון עם קצינת האמ"ש במחוז צפון במשטרה, שהודיעה לי ששובצתי להיות משקית ת"ש במחוז. תנאים נוחים קרוב לבית, עבודה משרדית. אני זוכרת את עצמי משתוללת שם במשרד ואומרת לה אני אהיה בסיור ולא בשום מקום אחר. היא מסתכלת עלי במבט כזה שאומר שאני לא מבינה לאן אני נכנסת ולבסוף, כרגיל, קיבלתי מה שרציתי. שירתי בסיור, במרדפים, מעצרים, מארבים, תפיסות, קטטות אלימות, החלפתי גלגלים בניידות, הרמתי ארגזי זיווד של הניידות, תגבורים בירושלים". מספרת יפעת בסיפוק רב.
כשהיא מספרת לי על השנה הראשונה ללימודי המשפטים, אני חש כמו במטוס סילון. "זו הייתה שנה ללא מנוחה. פעילות 24/7 – בנוסף ללימודי המשפטים האינטנסיביים, יפעת שרתה באותה תקופה כמפקדת בסיס מתנדבים באק"מ ובמקביל גם כטרום מתמחה במשרד עורכי דין, שזו עבודה שמותאמת בדר"כ לסטודנטים בשנה השלישית ללימודיהם". ואני מבולבל, שואל אותה אז מתי נחת? מתי בילית? והיא צוחקת צחוק מתגלגל ועונה לי כפי שעושה גם היום: "מנוחה זה לא בשבילי". ולגבי בילויים היא משיבה שבימי שישי בבוקר הייתה עובדת במשרד עורכי הדין, ואחר הצהרים עולה על מדים לעוד משמרת בתחנה וקרוב לחצות חברותיה היו אוספות אותה מהתחנה לבילוי שישי.
צוות מנצח
המשרד המשותף הוקם בחיפה בשנת 2008. "אני סומך על יפעת. ניהול המשרד נתון בידיה אני עוסק בתחום המקצועי נטו. שילוב זה וחלוקת הסמכויות בינינו הן הסיבות העיקריות להתנהלות החלקה שלנו כצוות", מסכם, בגאווה בלתי מוסתרת, עו"ד אברהם שי.
הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין משפחת שי למשטרה, הופך את משרד שי-יוספזון ושות', באופן טבעי, לביתם של השוטרים והסוהרים בכל בעיה משפטית.
"אחת מהתמחויותינו המרכזיות היא ייצוג שוטרים וסוהרים. אנו מייצגים מאות שוטרים וסוהרים בהליכים פלילים ומשמעתיים. במח"ש ויאח"ס (יחידה הארצית לחקירות סוהרים), ביד"מ (בית דין למשמעת). בשימוע לפני פיטורין. בהליכים חקירתיים ובכתבי אישום, בהליכי משמעת, במחלקת אמצעים מנהליים – המשך שירות". מספרת יפעת.
"מעניין, שדווקא שוטרים, אשר אמורים להיות מודעים לזכויותיהם כנחקרים, נמנעים מפניה לקבלת ייעוץ מעו"ד לפני או בזמן חקירה. לעתים לוקח זמן עד ש'נופל להם האסימון', וזה חבל".
אביה, עו"ד אברהם שי, מוסיף: "ייצגתי בהתנדבות שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"מ), בעת שירותי כקצין משטרה והשגתי זיכויים רבים". לקראת סיום שירותו, היה עו"ד שי שופט (נציג המפקדים), בבית הדין לערעורים במשטרה.
"טבעי שבחרנו לשמש מוקד סיוע ותמיכה לשוטרים ולסוהרים בכל היבט משפטי ומשמעתי. אנו מודעים לחשיבות התמיכה, מעבר לייעוץ משפטי קר. אזנינו תמיד קשובה. ייצוג שוטרים וסוהרים היא שליחות עבורנו", הוא מסכם.
יפעת מציינת בגאווה את ההישגים יוצאי הדופן בתחום ייצוג השוטרים. למשל, "אחוז ההצלחה שלנו בהליכי שימוע לפני פיטורין הוא כ-85%. זהו נתון מדהים."
האם יש הבדל בין ייצוג שוטר לייצוג אדם "רגיל"?
"כן. המטרה של אזרח הוא לסגור את התיק. לא להגיע לכתב אישום. עבור שוטר, המצב מורכב יותר. גם אם התיק הפלילי נגדו נסגר, יכולים להינקט נגדו הליכים משמעתיים. לכתב אישום משמעתי בבית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"מ) עלולות להיות השלכות להמשך שירותו ולחילופין המשך קידומו במשטרה. לעילת סגירת התיק, יש השפעה על עתידו של השוטר במשטרה".
לא רק בשוטרים לטפל ידעתי
המשרד לא מייצג רק שוטרים, כמובן. "עם השנים ייצגנו לקוחות במאות אם לא אלפי תיקים פליליים. יש לנו התמחות ייחודית בעבירות צווארון לבן, עבירות מין ובתחום רישוי הנשק. מעבר לכך, אנו מתמחים בנושאים הפליליים המגוונים, החל מעבירות עוון קלות ועד לניהול משפטי פשע חמורים ביותר. עבירות שוחד, אונס, חטיפה, הריגה וניסיון לרצח" אומרת יפעת.
"לעתים, ללא כל הודעה מוקדמת, נוחתת על אדם צרה, שנראית ללא מוצא. חשוד בעבירה פלילית. החוויה בה אדם הופך לפתע, מאזרח מן השורה לחשוד, היא חוויה מטלטלת. חלק מהמצוקה נובעת מחוסר ידע והבנה של ההליך בו הוא מצוי ומן ההשלכות של התנהלותו בזמן החקירה. במצבים כאלה אדם זקוק לייעוץ, להכוונה. למישהו שיגן עליו, ישמור על זכויותיו. מישהו שמכיר היטב את המערכת, שיודע איך היא עובדת".
ייצוג נפגעי עבירה – חשוב מאד כבר מהרגע הראשון
לרבים זכור סרטון רשת ויראלי, בו נראית גננת משפילה בגסות את אחד הילדים בגן, ומסיתה נגדו את יתר הילדים במטרה להחרימו. "כשראיתי את הסרטון, הייתי המומה. הייתי אז באחד מחודשי ההיריון המתקדמים שלי וזה היה מראה קשה מנשוא. חשבתי מה היה קורה אילו היה זה אחד משלושת ילדיי הרכים ונחרדתי." מספרת יפעת.
"אם לא היינו מתערבים, ויוצרים במקביל מודעות ציבורית לתיק, לא היה מוגש כתב אישום. הבעיה בסוג כזה של אירועים נובעת מלקונה משפטית; כל עוד לא נגרמה לנפגע, במקרה זה קטין, חבלה פיסית ממשית – הפוגע ייצא בעונש סמלי בלבד", שכן בתיקים רבים בוחרת הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום בגין התעללות בחסר ישע, שהיא עבירה חמורה מאד.
"בעקבות המקרה הזה אני פועלת, במסגרת לשכת עורכי הדין, בתפקידי כחברת הפורום הארצי לכנסת וחקיקה וחברה בפורום הפלילי הארצי, לתיקון הלקונה בחוק העונשין, באופן זה שתקיפת קטין חסר ישע, תחשב לכזו גם אם התקיפה לא הולידה חבלה, זאת בדומה לעבירות של תקיפת קטין במשפחה".
ומה מעבר לפעילות המשרד?
"ראשית אני סב גאה לארבעה נכדים", מספר אברהם, "במקביל לעבודה במשרה מלאה כסניגור, אני משמש מרצה חוץ במשטרת ישראל, במשרד להגנת הסביבה, בקורסים להכשרת והעמקת ידע של ממוני בטיחות. בנושאי חקירה חוק ומשפט ובכן בתחום של תאונות עבודה ואחריות מנהלים למניעתן. ועוד. שנינו פעילים בלשכת עורכי הדין וחברים בוועדות בה".
"נתינה היא אחד הקווים שמנחים אותי מאז ומעולם" מספרת יפעת. "אין סיפוק גדול מזה", יפעת פעילה חברתית ונראה אותה כמעט בכל מקום אפשרי, אם זה בוועד המרכזי של בית הספר בה בתה הבכורה לומדת ואם זה במגוון תפקידים משמעותיים בלשכת עורכי הדין.
במסגרת פעילותה הציבורית וההתנדבותית מחזיקה עו"ד שי יוספזון בתפקידים רבים וחשובים בלשכת עורכי הדין והיא משמשת כיו"ר ועדת עידוד עסקים וקשרי חוץ של מחוז חיפה, סיו"ר הוועדה הפלילית במחוז, חברת הוועדה הפלילית הארצית של לשכת עורכי הדין, חברת הוועדה הארצית לייצוג נפגעי עבירה, וכן, חברה בפורום הארצי לכנסת וחקיקה בלשכת עורכי הדין. כמו כן, משמשת כיו"ר הועדה לתרבות ואירועים של מחוז חיפה וכן חברת הועדה לקידום נשים במחוז חיפה.
אלא שכל אלו אינם מתקרבים לגאווה שהיא חשה ולעיניים המנצנצות שלה כשהיא מדברת על הבייבי שלה – קבוצת HPL – Haifa Professional Lawyers – עורכי הדין של חיפה, אותה הקימה בשנת 2016, לאחר שנים רבות בהן פנו אליה לקוחות ואזרחים מכל הארץ לסיוע בתחומי משפט שונים. מדובר בקבוצת עורכי דין וירטואלית, אשר מהווה תחליף לפירמות עורכי הדין הגדולות. כשהרעיון שעמד לרגל עיניה היה להקים תחת קורת גג אחת קבוצה איכותית של עורכי דין המעניקה את כל קשת השירותים המשפטיים להם נזקק האזרח הוא רעיון המיושם בדרך כלל אצל משרדי עורכי דין מ"הדור הישן" אלו המחזיקים קומת משרדים במגדלים מפוארים וגובים שכר טרחה עצום בהתאם, עו"ד יפעת שי – יוספזון התאימה את הקונספט הזה למאה העשרים ואחת ובעיקר הנגישה אותו לציבור הרחב שלא באמת רוצה לשלם יותר רק כי הגיע למשרד ענק, כך במלאכת מחשבת יצרה קבוצה של ארבעה עשר עורכי דין מקצועיים ובעלי ניסיון עשיר מאד בכל תחומי המשפט.
אין ספק כי לא ניתן לפספס את הדם הכחול המשטרתי הזורם לאב ובתו בעורקיהם, ולקשר הייחודי והמיוחד של השניים, שמביא אותם לעבודת צוות שאין שניה לה.
