יותר מחודש חלף מאז אירע הטבח ביישובי עוטף עזה, טבח שהוביל לפריצת מלחמת "חרבות הברזל".
בעוד שבעלי עסקים, קטנים כגדולים, בצפונה של הארץ, בדרומה ובמרכזה מתקשים להמשיך ולהתקיים, בכנסת לוקחים את הזמן.
רק עתה, שבועות ספורים מאז החלה הלחימה ומאז גויסו למעלה מ-300 אלף אנשי מילואים, מגיע לכנסת מתווה הסיוע לעסקים, בחסות משרד האוצר. בימים הקרובים צפויים דיונים על אופי המתווה ובסופם יאושר או יתוקן. מה כולל המתווה העסקי? האם באמת מדובר בבשורה? למי הוא עתיד לסייע, אם בכלל, וכיצד?
אחת הבעיות החמורות שגילינו במהלך המלחמה היא העובדה שמשרדים ממשלתיים נכנסו לאירוע באיטיות ובעיכוב. רק כעבור שבועיים של לחימה התייצב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים והודיע שיגבש תוכנית לסיוע כלכלי עבור עסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. המתווה הראשון שהציג זכה לביקורות נוקבות מבית, כלומר מתוך הקואליציה, וגם מחוץ, בקרב בעלי העסקים עצמם. בסופו של יום הוצג מתווה כמעט חדש לגמרי, שכולל הקלות לבעלי עסקים גדולים וקטנים כמו גם הקלות בנושא החל"ת.
לעיכובים על פרסום ואישור המתווה יש בהם, מן הסתם, גם להשפיע על מועד התשלומים לבעלי העסקים ולמעסיקים. כמה זמן יאלצו בעלי העסקים להמתין לקבלת הפיצוי מרגע שיאושר המתווה? לפי ההצעה של משרד האוצר, ההגשה של העסקים לפיצויים תהיה החל ב–16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות (החודש שבגינו דורשים את הפיצוי), והפיצוי ישולם בתום 30 יום מיום קביעת הזכאות, קביעה זו עלולה גם היא לקחת עד 21 יום. אם העסק לא יקבל הודעה על זכאותו בתוך 21 יום מיום הגשת התביעה, תשולם לעוסק מקדמה בשיעור של 50%.
למעשה, במידה ולא תשולם מקדמה עלולים בעלי העסקים לקבל את הפיצוי רק שלושה חודשים לאחר תחילת הלחימה, זמן יקר שלא ברור אם העסקים יצליחו לעמוד בו, בפרט הקטנים שבהם.
המתווה הכלכלי שהוצג על ידי משרד האוצר מבקש להתמודד גם עם השינויים והשיבושים בשוק העבודה. שיבושים על רקע גיוסם של מאות אלפים למילואים, הישארותם והישארותן של בני הזוג בבית והעובדה שלא בכל מקום חזרו הלימודים לסדרם. לצד זאת, בעלי עסקים רבים צמצמו את פעילותם לאור ההנחיות האוסרות התקהלות ובכלל על רקע המצב הביטחוני הרגיש. בשל החשש להיקלע פעם נוספת למצב שבו רבים מובטלים או בחל"ת כמו שאירע בתקופת הקורונה, הגבילו בצורה נוקשה למדי את הזכאות לחל"ת ולדמי אבטלה במתווה הראשון. במתווה הנוסף שהוצג לכנסת יש הקלות בנושא זה. אחד הפערים המרכזיים נגע לעובדים שכבר קיבלו דמי אבטלה בארבע השנים האחרונות, ומוגדרים כמובטלים חוזרים. עובדים כאלה, גם במתווה הנוכחי, זכאים לדמי אבטלה מופחתים (עד 80%), ותקופת הזכאות שלהם קצרה יותר.
הקלה נוספת היא בזכאות לדמי אבטלה לעובדים בני 67 ויותר שהוצאו לחל"ת כפוי. יחד עם זאת, עובדים מבוגרים שעדיין עובדים למחייתם, בעלי פנסיה נמוכה, לא זכאים לדמי אבטלה כלל.
כחלק מהמענה לעסקים שגיבשו במשרד האוצר פורסם כי קרן ההלוואות במימון מדינה תגדל ב–10 מיליארד שקל נוספים, לצד הקלות ללווים. בעלי העסקים בשלב זה אינם ממהרים לבקש אותן על רקע הריבית הגבוהה — שמסתכמת ב–7.75% (פריים פלוס 1.5%). סוגיית הריבית הגבוהה תידון, ככל הנראה, בוועדת הכספים.
