ב-2022 נחשף נתון מזעזע: 16 ילדים בגילאי 0 עד 14 איבדו את חייהם בתאונות דרכים כהולכי רגל. כלומר, יותר מילד אחד נהרג בכל חודש. הנתון הקודר הזה נחשף על ידי עמותת אור ירוק, על סמך נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים פורסמו במקביל לתחילת החופש הגדול, תקופה שבה ילדים נמצאים יותר ברחובות ובגינות המשחקים.
מספר גדול אף יותר, 560 ילדים באותה קבוצת גיל, נפצעו כהולכי רגל באותה שנה. 96% מפציעות אלה התרחשו באזורים עירוניים, מה שמצביע על כך שערים ועיירות הם אזורי סיכון גבוה. הנתונים גם הדגישו את העובדה שכמעט מחצית (49%) מכלל הילדים שנהרגו בתאונות דרכים מ-2018 עד 2022 היו הולכי רגל. זאת לא רק מגמה מדאיגה; זהו תמרור אזהרה שמחייב פעולה דחופה.
העיר ירושלים ספגה את עיקר תאונות הדרכים הללו, עם 81 נפגעים הולכי רגל בשנת 2022 בלבד.
אחריהן דורגו בני ברק ותל אביב-יפו, עם 33 ו-30 נפגעים בהתאמה. מספרים אלה מציירים תמונה עגומה של בטיחות הולכי הרגל בישראל, במיוחד בכל הנוגע לילדים, ומוסיפים דחיפות לקריאה לשיפור אמצעי הבטיחות בדרכים.
התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים: קרן אור של תקווה
התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים ממלאת תפקיד מרכזי בהתמודדות עם משבר הבטיחות בדרכים המתמשך בישראל. מדובר באסטרטגיה מקיפה הכוללת בתוכה גורמים שונים התורמים לתאונות הדרכים, לרבות בטיחות הולכי הרגל. את חשיבותה של התוכנית מדגישים פעילי בטיחות בדרכים כמו יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, המציין את הפוטנציאל שלה להפחית את מספר ההרוגים ב-50% ולמקם את ישראל במקום הראשון באירופה בבטיחות בדרכים.
למרות חשיבותה, התוכנית נמצאת בקיפאון מתמשך. היא מונחת על שולחנו של שר התחבורה והבטיחות בדרכים כבר מספר חודשים, מבלי שחלה כל התקדמות ממשית. עיכוב זה לא רק שמונע את יישום אמצעי הבטיחות בדרכים, אלא גם מעורר דאגה לנוכח המספר העולה של נפגעים הולכי רגל, ובמיוחד ילדים.
אישור התוכנית והקצאת המשאבים עבורה יוכלו לספק מפת דרכים ברורה לכלל הגופים העוסקים בבטיחות בדרכים, תוך ייעול פעילותם ומיצוי מאמציהם. היא מקדמת התקנת פסי האטה בסמוך לאזורים בהם יש ריכוז גבוה של ילדים, אמצעי פשוט אך יעיל להאטת מהירות הנסיעה ולהקטנת הסיכון לתאונות. הקריאה לקידום התוכנית אינה רק דרישה ליישום מדיניות, אלא זעקה למען שלומם וביטחונם של הילדים.
פירוט גיאוגרפי: ערים במשבר
בעיית הבטיחות של הולכי הרגל אינה אחידה בכל רחבי הארץ. ערים מסוימות סובלות ממשבר זה יותר מאחרות. בחינת הנתונים חושפת מגמה מדאיגה.
בירושלים, למשל, נרשם המספר הגבוה ביותר של פגיעות בהולכי רגל בשנת 2022, עם 81 מקרים מדווחים. בחמש השנים האחרונות, העיר חוותה 376 פגיעות בהולכי רגל ילדים, מתוכן 12 הסתיימו במוות. באופן מדאיג, מספר הפגיעות בהולכי רגל ילדים בשנת 2022 עלה ב-40% בהשוואה לשנה הקודמת.
בני ברק עוקבת אחרי ירושלים במניין העגום הזה, עם 33 פגיעות בהולכי רגל ילדים שדווחו בשנת 2022. בחמש השנים האחרונות, העיר חוותה 222 פגיעות בהולכי רגל ילדים, מתוכן 25 היו קשות.
תל אביב-יפו מדורגת שלישית, עם 30 פגיעות בהולכי רגל ילדים בשנת 2022 וסך הכל 157 פגיעות בחמש השנים האחרונות, שהסתיימו בשלוש פטירות. ערים אחרות כמו חיפה, פתח תקווה, אשדוד, נתניה, חולון, בת ים וראשון לציון תורמות אף הן תרומה משמעותית למשבר זה.
מספרים אלה מציירים תמונה מצמררת, אך הם גם מספקים תובנות בעלות ערך. הם מאפשרים לנו לזהות נקודות חמות הדורשות תשומת לב מיידית. ברור שדרושה גישה מקומית, שתתמקד באזורים ספציפיים בהתבסס על חומרת הבעיה. על ידי התמקדות בערים אלה ויישום אמצעי בטיחות יעילים, נוכל להפחית משמעותית את הסיכון להולכי רגל ילדים ולהפוך את הרחובות שלנו לבטוחים יותר.
גורם המהירות: קשר מסוכן
ברשת המורכבת של בטיחות בדרכים, גורם אחד בולט כתורם מרכזי לתאונות הולכי רגל: מהירות הרכב. ככל שרכב נע מהר יותר, כך יש לנהג פחות זמן להגיב למצבים בלתי צפויים, כגון ילד שרץ לכביש. הדבר רלוונטי במיוחד באזורים בהם מתקהלים ילדים, כמו ליד בתי ספר, פארקים ושכונות מגורים.
האטת מהירות הוצעו כדרך פשוטה וזולה לרסן מהירויות גבוהות, במיוחד באזורים מאוכלסים בצפיפות על ידי ילדים. כאשר הנהגים נתקלים במכשולים אלה, הם נאלצים להאט, ובכך להפחית את הסיכון לתאונות. עם זאת, יישומם מחייב את אישורם ושיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה ובטיחות בדרכים.
יתר על כן, הצגת אזורי הגבלת מהירות, במיוחד אזורי 30 קמ"ש באזורי מגורים ובתי ספר, עשויה לשפר מאוד את בטיחות הולכי הרגל. אמצעים כאלה נחלו הצלחה במדינות אירופאיות רבות, והובילו לירידה משמעותית בתאונות הדרכים.
לסיכום, שליטה במהירות הרכב היא היבט מכריע בהבטחת בטיחות הולכי הרגל. זהו פתרון חד משמעי שדורש תשומת לב מיידית ופעולה הן מצד הממשלה והן מצד הציבור למען ישראל בטוחה יותר.
חזית אחידה: הקריאה למאמץ משותף
הטיפול בנושא בטיחות הולכי הרגל, ובפרט בקרב ילדים, מחייב גישה אחידה. משרד התחבורה ובטיחות בדרכים, בשיתוף ראשי הרשויות המקומיות, אמורים לעמוד בראש המערכה הזו. חודשי הקיץ, בהם הילדים נמצאים יותר ברחובות, הם תקופה של סיכון מוגבר. לכן, יש לרכז את המאמצים בתקופה זו.
אחד הפתרונות האפשריים הוא הצבת האטת מהירות באזורים בהם נמצאים ילדים כגון גנים ציבוריים, אתרי קמפינג ומתחמי בילוי. האטות מהירות הן שיטה זולה יחסית לשליטה במהירות הנסיעה, וכך להקטין את הסיכוי לתאונות.
התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוכנה על ידי הרלב"ד, נותנת הנחיות מקיפות לשיפור הבטיחות בדרכים. אישורה ומימונה יסללו את הדרך למאמץ מתואם של כל הגופים העוסקים בבטיחות. גישה אחידה זו עשויה לחתוך את מספר ההרוגים במחצית ולהפוך את ישראל לאחת המובילות באירופה בבטיחות בדרכים.
ישראל לעומת אירופה: השוואה בוטה
דוח משנת 2020 של מועצת הבטיחות בדרכים האירופית (ETSC) מעמיד את סוגיות הבטיחות של הולכי הרגל בישראל בהקשר עולמי מעורר מחשבה. המחקר מגלה שישראל מדורגת במקום הרביעי הגרוע ביותר מבין המדינות האירופיות במונחים של הרוגי הולכי רגל כאחוז מכלל נפגעי תאונות הדרכים. לאורך שלוש שנים (2016-2018), הולכי רגל היוו בממוצע 32% מכלל הרוגי הדרכים בישראל. לעומת זאת, הממוצע במדינות אירופה עומד על 21%. למעשה, שיעור מקרי המוות של הולכי רגל בישראל גבוה בכ-50% מהממוצע באירופה.
במבט מעמיק יותר, הנתונים מצביעים על שתי קבוצות פגיעות עיקריות בישראל: ילדים בגילאי 0-14 ואזרחים ותיקים בגילאי 65 ומעלה. שתי הקבוצות הללו נהרגות בקצב כפול מקבוצות מקבילות באירופה. ביתר פירוט, בקרב הולכי הרגל, ילדים למיליון תושבים מדרגים את ישראל במקום השישי הגרוע ביותר.
ה-ETSC ממליצה על מספר צעדים לצמצום שיעור הנפגעים בקרב הולכי הרגל, לרבות עדיפות לבטיחות הולכי רגל (ורוכבי אופניים), הפחתת מהירויות הנסיעה, הגבלת מספר כלי הרכב באזורים מסוימים, שיפור תשתיות הולכי הרגל ושיפור אכיפת המשטרה.
משבר הבטיחות בדרכים בישראל, ובמיוחד המחיר הטרגי שהוא גובה מילדים, מחייב תשומת לב מיידית וממוקדת. התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים מציגה פתרון בר-קיימא למשבר זה, אך יישומה מתעכב. הגיע הזמן שרשויות מקומיות ומשרד התחבורה ובטיחות בדרכים ישלבו כוחות כדי לתת עדיפות לבטיחות הולכי הרגל, במיוחד באזורים בסיכון גבוה. הלקחים שנלמדו ממדינות אירופה יכולים לשמש כתוכנית דרך לישראל, אך המסע לכבישים בטוחים יותר מחייב פעולה נחושה ומחויבות. בואו נוודא שילדינו יוכלו ללכת ברחובותינו ללא פחד, מה שיהפוך את ישראל למקום בטוח יותר לכולם.
