מטרת מאמר זה היא להנחות את הקוראים בתהליך הגשת תביעה בגין נזקי גוף כתוצאה מפעולות איבה בישראל. נדון בקריטריונים לזכאות להגשת תביעה, בנוהל הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ובתהליך מימוש הפיצויים בגין נכות כתוצאה מפעולות איבה.
קריטריונים לזכאות להגשת תביעה
טרם דיון בנוהל הגשת התביעה, חשוב להבין מי זכאי להגיש תביעה בגין נזק גוף כתוצאה מפעולות איבה בישראל. הזכאות ניתנת למי שנמנה על אחת מהקטגוריות הבאות, בהתאם למעמדו החוקי בישראל ולמקום פגיעתו:
- תושב או אזרח ישראלי שנפגע בישראל, ביהודה ושומרון וברצועת עזה (בשליטת ישראל), או בחו"ל.
- אזרח ישראלי שטרם חלפה שנה מיום שחדל להיות תושב ישראל, שנפגע בחו"ל.
- מי שאינו תושב או אזרח ישראלי, אך נכנס לישראל כדין, מכוח רישיון או אשרה שניתנו לו על פי חוק הכניסה לישראל או פטור מהם (כגון בעלי דרכון דיפלומטי או תיירים ממדינה שישראל פטרה אותם מחובת אשרה וכד'), שנפגע בישראל, או ביהודה ושומרון וברצועת עזה (בשליטת ישראל).
- תושב השטחים בעל תעודת זהות ישראלית, שנפצע בתחומי הקו הירוק.
- תושב שטחים, בעל היתר כניסה לישראל ממפקד הכוחות הצבאיים בשטח, שנפצע בתחומי הקו הירוק.
- תושב חוץ שנפגע במהלך וכתוצאה מעבודתו אצל מעסיק ישראלי בחו"ל. מעסיקים ישראלים בחו"ל כוללים שגרירויות וקונסוליות ישראליות ברחבי העולם, משלחות ממלכתיות שונות וגופים ישראליים הפועלים בחו"ל שאושרו על ידי שר הרווחה בנוגע לתשלומים לנכי פעולות איבה, כגון הסוכנות היהודית, בנקים (לאומי, דיסקונט, הפועלים), צים ועוד.
אם אדם אינו משתייך לאחת מקטגוריות אלה, הוא לא ייחשב כנפגע פעולות איבה, גם אם האירוע שבו נפגע מהווה פעולת איבה לפי החוק. בנוסף, גם אדם שנפגע בעת ביצוע פשע או עבירה שיש בה זדון או רשלנות חמורה לא יוכר כנפגע פעולות איבה.
לעומת זאת, אם הקורבן משתייך לאחת מהקטגוריות הללו, הוא ייחשב קורבן של איבה גם אם לא היה היעד של מבצע הלחימה. כך למשל, אם תייר זר או ערבי תושב ישראל נפגע "בשוגג" מפיגוע של מחבל ערבי שתכנן לפגוע ביהודים בלבד, גם הם ייחשבו כנפגעי פעולות איבה.
עו"ד אימבר גולן פרטוש מסבירה למולי ארי בתוכנית מחוץ לפרוטוקול את הליך הגשת תביעה בגין פציעה כתוצאה מפעולות איבה לאחר שנקבעו את הקריטריונים לזכאות, חשוב לדעת כיצד מגישים תביעה בגין נכות כתוצאה מאיבה. הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי מתבצעת באמצעות טופס בל/580 – "הודעה על נזק עקב פעולות איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה" (ניתן לקבל את הטופס בסניפי המוסד לביטוח לאומי או להוריד באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי), בצירוף המסמכים הבאים:
- מסמכים רפואיים המעידים על הנזק הרפואי שנגרם לנפגע כתוצאה מפעולות האיבה. מומלץ לצרף גם חוות דעת מרופא מומחה המטפל בפגיעותיו של הנפגע.
- דו"ח מבית החולים שבו טופל הנפגע לראשונה לאחר פציעתו באירוע האיבה.
- כאשר מדובר בנכות נפשית יש לציין זאת בכתב התביעה ולצרף סיכום טיפול בבריאות הנפש או מסמכים מגורמים מקצועיים המטפלים בנפגע עקב הנכות הנפשית.
- באירוע איבה שאין בו נפגעים רבים יש לצרף אישור משטרתי – "אישור על הודעה על נזק/פגיעה עקב פעולת מלחמה/איבה נגד ישראל", ו/או אישורים המעידים על נסיבות הפגיעה כגון אישור מועצה או רשות מקומית.
- במידה והאירוע התרחש ביהודה ושומרון יש לצרף אישור צה"ל.
מבחינת חוק ההתיישנות, יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים (שנה אחת בלבד) מיום קרות האירוע העוין. אמנם ישנם מקרים חריגים שבהם המוסד לביטוח לאומי יסכים לקבל את התביעה גם אם הוגשה באיחור, אך מומלץ שלא להסתמך על כך ולהגיש את התביעה מראש.
הליך בירור התביעה לגמלת נכות כתוצאה מאיבה לאחר הגשת מסמכי התביעה למוסד לביטוח לאומי, מועברים המסמכים לגורם המאשר במשרד הביטחון לצורך בחינתם. גורם זה קובע האם האירוע מוכר כפעולת איבה והאם יש להכיר בתובע כנפגע פעולות איבה (קבלת אישור הגורם המאשר הינה קריטית לצורך קבלת הזכויות המגיעות בגין פגיעה עוינת וזכויות אלו לא ניתנות ללא אישור הגורם).
פגיעה עוינת הינה אחת מאלה:
- פגיעה מפעולת איבה של כוחות האויב.
- פגיעה אקראית על ידי אדם עקב פעולות איבה של כוחות האויב או פגיעה אקראית בנסיבות בהן הייתה סיבה לחשוד באופן סביר כי יבוצעו פעולות איבה.
- פגיעה מכלי נשק שיועדו לפעולות איבה של כוחות האויב, או פגיעה מכלי נשק שיועדו כנגד פעולה כאמור.
- נזק שנגרם ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית לפגוע באדם בשל השתייכותו ללאום-מוצא אתני הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.
החלטת הגורם המאשר במשרד הביטחון צריכה להינתן תוך 3 חודשים, אלא אם כן החליט הגורם, מטעמים מיוחדים, להאריך את מועד מתן החלטתו.
ככל שהגורם המאשר קובע כי האירוע מוכר כפעולת איבה וכי יש להכיר בתובע כנפגע פעולות איבה, יהיה התובע זכאי לקבל את כל הזכויות המגיעות לו כתוצאה מכך.
ככל שהגורם המאשר קובע כי האירוע אינו מוכר כפעולת איבה ו/או שאין להכיר בתובע כנפגע פעולות איבה, ניתן לערער על החלטתו בפני ועדת העררים בתוך חודשיים מיום מתן ההחלטה. החלטת ועדת העררים הינה סופית ולא ניתן לערער עליה.
תביעה לקצבת נכות אם נכותו של נפגע האיבה נותרה קבועה כתוצאה מכך, הוא רשאי להגיש גם תביעה לקצבת נכות למוסד לביטוח לאומי, וזאת אף תוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
לאחר הגשת התביעה יזומן הנפגע להתייצב בפני הוועדה הרפואית לנפגעי פעולות איבה לצורך קביעת דרגת נכותו באחוזים, וזאת לתקופה זמנית או קבועה.
נפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור של 10%-19% יהיה זכאי לקבל מענק נכות חד פעמי, בסכום המחושב בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו.
נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה יהיה זכאי לקבל קצבת נכות חודשית, אף היא בסכום המחושב בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו.
סיכום
הבנת הזכויות והפיצויים לנפגעי איבה בישראל הינה קריטית עבור אלו שנפגעו מאירועים אלו. חשוב שנפגעים יבקשו את הסיוע והתמיכה הנדרשים על מנת להבטיח שיקבלו את הגמלאות המגיעות להם. המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון ממלאים תפקיד משמעותי במתן סיוע לנפגעי איבה, עוזרים להם לנווט בתהליך ולקבל את הפיצוי הראוי להם.
