למרות מחלת הנפש שבה אובחן לאחר הרצח ובניגוד לחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי.
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את ראובן ולר בגין רצח עמוס סער ז"ל המתה בנסיבות של אחריות מופחתת ועבירות נוספות.
על פי כתב האישום, החל משנת 2018 נהג הנאשם להטריד את המנוח ומשפחתו, לצלצל ארוכות בפעמון דלת דירתם ולטעון בפניהם כי כלבתם נובחת והדבר מפריע לו.
בנוסף, נהג הנאשם לאיים על המנוח ומשפחתו באיומים שונים, בין היתר, כי ישרוף את ביתם, וכי "יקרה להם משהו לא טוב". הנאשם נהג לתלות שלטים ברחבי השכונה שכותרתם "צער בעלי חיים- משפחת סער" ובאחת הפעמים הגיע לפתח ביתו של המנוח ואיים עליו כי "ירצח אותו, יהרוג אותו ויגרום לו למות ברעב".
המנוח ואשתו ניסו לפייס את הנאשם בדרכים שונות אך ההטרדות מצידו לא פסקו.
בחודש דצמבר 2019 לאחר שהנאשם ראה את מכונית המנוח בחניה ווידא כי המנוח נמצא בביתו, הצטייד בסכין ממטבחו ויצא מדירתו לכיוון דירת המנוח, דפק על דלתו וכאשר פתח המנוח את הדלת, התנפל עליו הנאשם, והחל לדקור אותו באמצעות הסכין בפלג גופו העליון.
"התנהגות מאורגנת"
המנוח צלצל מספר פעמים בפעמון דלת דירת השכנים כדי לנסות ולהשיג עזרה, אולם הנאשם המשיך לדקרו עד שהתמוטט שותת דם.
הנאשם המשיך לדקור את הנאשם ולבסוף נעץ את הסכין באזור עורפו של המנוח. המנוח פונה לבית החולים כשהסכין נעוצה בצווארו, כשהוא ללא דופק וללא נשימה אולם כל מאמצי הרופאים להחיות אותו עלו בתוהו, והמנוח נפטר מפצעיו. בתשובה לכתב האישום טען הנאשם כי הוא אינו אחראי למעשיו.
הפרקליטות ביקשה לקבוע כי הנאשם אחראי למעשיו למרות מחלת הנפש שבה אובחן לאחר הרצח ובניגוד לחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי ובית המשפט כאמור קיבל את זה. "התנהגותו המאורגנת של הנאשם במהלך האירוע ולאחריו אינה מתיישבת עם טענותיו.
במקרה הנוכחי, אנשים ששוחחו עם הנאשם זמן לא רב לפני שדקר את המנוח למוות לא התרשמו ממצב סוער או חריג, לרבות אנשים קרובים מאד כמו הוריו. אימו של הנאשם שוחחה איתו דקות ספורות לפני האירוע, ולא התרשמה מדבר חריג", נכתב בהכרעת הדין.
