רשמת מסלול המזונות בהוצאה לפועל במחוז המרכז, גילה גדות, דחתה לאחרונה בקשתו של חייב לקזז מדמי המזונות של בת זוגו לשעבר בשל שיהוי בהגשת הבקשה.
החייב בקש את כל חוזי השכירות של הזוכה ב-5 השנים האחרונות, בכדי לבחון האם שילם לה ביתר.
הרשמת קבעה בהחלטתה, כי החייב מבקש להורות לזוכה להציג מסמכים שהיו רלוונטיים לפני יותר משנתיים, הוא מבקש לבחון אותם, על מנת שאם שילם לה (דאז) מעבר לחובותיו אזי הוא ידרוש החזר.
הרשמת הוסיפה, כי מדובר לכאורה בטענת פרעתי לפיה החייב פרע את כל החוב כאשר כידוע נטל השכנוע מוטל על החייב. "מדובר בנטל ראשוני והוא אינו עובר בדרך כלל אל הזוכה, מכיוון שהמוציא מחברו עליו נטל הראיה".
במקרה הנוכחי קבעה, כי החייב לא מעלה טענה של ממש שיש בה כדי להביא להפיכת הנטל. וודאי לא באופן בו הוגש ונטען.
עוד קבעה הרשמת, כי החייב עותר בשיהוי רב, וכי אם ישקול הגשת טענה ב"פרעתי", עליו לזכור, כי לא ניתן לדרוש קיזוזים בתיק הוצל"פ לתקופה של עובר לשנתיים, וכי ככל שרוצה כן עליו להמציא אישור ביהמ"ש לכך.
הרשמת התייחסה לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), לפיו "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט".
לעניין זה הפנתה בהחלטתה לדבריו של כב' רשם ההוצאה לפועל, אביעד איגרא, בהחלטה שניתנה, לפיהם "כפי שמזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט, כך מזונות שכן פעלו לגבייתם ולא שולמו, לא ניתן בחלוף שנתיים להעלות טענות ששולמו או שיש לקזזם, ללא אישור בית המשפט.
מדובר בצד השני של אותו מטבע, אשר כפי שהסעיף אסר על הטיפול בהגדלה, כך גם אסר הסעיף על הקטנה בחלוף התקופה שנקבעה".
עקרון השוויון
הרשמת התייחסה בהחלטתה לטעמים שנקבעו בפסיקה בעניין הגשת טענת "פרעתי" בחלוף שנתיים.
"עקרון השוויון, מחייב הרחבה זו. לטעמי, עקרון השוויון בין הצדדים מחייב, כי כפי שלא יכולה הזוכה לבקש הגדלות הקודמות לשנתיים, גם אין לאפשר לחייב להעלות טענות "פרעתי" בדבר תשלום, קיזוז ושאר טענות הנכנסות להגדרת הסעיף בחוק, המתייחסים לתקופה הקודמת לשנתיים מיום שהוגשו".
טעם נוסף שאליו התייחסה הרשמת הוא הקושי בהוכחה. "ברי, כי לא רק חייב המבקש להוכיח טענת פרעתי מתקשה אל מול הגדלה הנוגעת לחוב ישן אלא גם כאשר מוגשת טענת "פרעתי" בחלוף שנים רבות מקשה על האפשרות להגיב לטענה זו".
הרשמת כאמור דחתה את בקשת החייב, אולם הביאה בסיום החלטתה את דבריו של הרשם אביעד איגרא: "יובהר, כי אין בהחלטתי זו כדי להוות סוף פסוק לטענות החייב. החלטה זו קובעת כי בשעה שתיק מזונות זועק ומשווע לטיפול ייחודי ומהיר אין אף אחד מן הצדדים רשאי לעורר טענות הנוגעות לתקופות שאבד עליהן הכלח בלשכת ההוצאה לפועל.
ברם, ככל שיש טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים את העיסוק בתקופה הישנה חרף הטעמים המפורטים לעיל, הרי שהיתר שיפוטי של הערכאה המוסמכת לעשות כן יכול להוות התרופה להגשת
טענות פרעתי במקרים המצדיקים זאת. יחד עם זאת, בירור טענת פרעתי באופן לא סימטרי ללא היתר כאמור יוצר פגיעה בשוויון באופן לא מידתי ולא סביר, פוגע בהסתמכות הזוכה על דמי המזונות המגיעים לה לפי הדין וכן נוגד את עקרונות ההתיישנות והשיהוי בפרט בתיקי מזונות".
