למרות שהענישה המקובלת בעבירת שוחד היא מאסר בפועל, גם במקרים קלים יחסית של עובדי ציבור זוטרים ושל סכומים נמוכים, הרכב שופטי בית המשפט העליון, קיבל ערעור והקל בעונשו של אדם שהורשע קבלת שוחד מעונש המאסר בפועל של 8 חודשים, לחצי שנת עבודת שירות לאחר שהורשע בכך שבעת שבתקופת הקורונה, עבד במוקד הטלפוני של משרד הבריאות לקח שוחד על מנת לבטל את חובת הבידוד מאזרחים.
בשיא תקופת הקורונה, הגיעו למשטרה דיווחים כי עובד במוקד הטלפוני של משרד הבריאות שבו מערערים על בידודים בעקבות איכונים דורש מאזרחים כסף תמורת ביטול חובת הבידוד. נפתחה חקירה גדולה בפרשיה החמורה, שזכתה לכינוי "פרשת ארץ נהדרת". ותוך זמן קצר נתפס הנאשם שעבד פחות מחודש במוקד משרד הבריאות ובאמתחתו בשלב זה כבר היו 850 שקלים כספי שוחד, ולא מעט שיחות מתועדות שבהן ביקש ולעיתים גם דרש תשלום כספי מאזרחים שקיבלו פטור מבידוד.
במסגרת הסדר טיעון הוא הודה בשתי עבירות של קבלת שוחד ובשלוש עבירות של בקשת שוחד. מאחר ולא היה לו עבר פלילי והוא השתלב בקבוצה טיפולית בשירות המבחן, ניתן תסקיר חיובי ובו המלצה על עבודות של"צ ומבחן לשם המשך המאמץ השיקומי. עם זאת, נוכח השילוב של חומרת העבירות ושל סכנות הקורונה, הטיל עליו בית המשפט המחוזי בבאר שבע עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקלים.
"ארץ נהדרת"
בעקבות גזר הדין, הוגש ערעור לבית המשפט העליון שם ציינה הסנגורית, את הרקע לביצוע העבירות מבחינת מעמדו הציבורי המוטל בספק של הלקוח – את הנסיבות שבהן הועסק על ידי חברת קבלן, את ההכשרה החלקית שקיבל, את היעדר הפיקוח על עבודתו תוך סטייה מהנחיות. עוד הוסיפה את הזמן הקצר שבו עבד, את חוסר התחכום שבהם בוצעו העבירות ואין זה הוגן להטיל את החובות הכבדים שמוטלים על עובדי ציבור על כתפיו של בחור צעיר שאפילו לא חלם שהוא כזה.
הרכב השופטים שקיבל את הערעור, המירו את עונש המאסר לעבודות שירות ואף הפחיתו חודשיים מתקופת העונש, כדי לא לפגוע במאמצי השיקום והפרנסה של הנאשם, זאת למרות שציינו כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, היה נכון וראוי, והעונש שהושת עליו איזן נכוחה בין שיקולי הענישה, ואף נטה לרף המתון, כך שבמצב הדברים הרגיל, לא היה מקום להפחית במידת העונש בעבירות שוחד.
________________________________________________
