שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר אשר, גזרה ארבע שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות על נתנאל אסרף שהורשע בביצוע עבירות מין בקטינים באמצעות אפליקציות שונות.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך החזיק בחשבונות באפליקציות שונות אשר נועדו להעברת מסרים ופתח פרופילים שונים בשמות בדויים אליהם העלה תמונות פרופיל לא שלו.
במהלך תקופה ארוכה הנאשם נכנס למאות שיחות שהתקיימו באותן אפליקציות ונהג לחשוף את איבר מינו, בעיקר בפני קטינים.
במקביל, הנאשם נהג ליצור קשר עם אחרים באמצעות קללות בעלות אופי מיני, וזאת במטרה שהצד השני לשיחה ישפילו וילעג לאיבר מינו. כאשר קיבל תגובה, נהג להתסיס את השיח בקללות התייחסויות מיניות על מנת שהמתלוננים יביאו להשפלתו ולביזיונו וכן לגירויו וסיפוקו המיני.
"תחושת קבס וחלחלה קשה"
במקרים בהם ניסיונותיו לא צלחו, או במקרים בהם היה נחסם ע"י המתלוננים שלא הגיבו לקללות ולהשפלות, נהג "להעניש" את המתלוננים בדרך של שינוי שם ותמונת הפרופיל שלו, לתמונת המתלוננים, וזאת לעיתים לצד פרסום אמירה מינית מבזה ביחס למתלוננים אלה.
במקרים מסוימים יצר הנאשם ביהמ"ש המחוזי בי-ם הרשיע את נתנאל אסרף ביצירת קשר עם המתלוננים דרך אפליקציות שונות בשיח מיני ובחשיפת איברו בפניהן: "המעשים מעוררים תחושת קבס וחלחלה קשה" פרופילים פיקטיביים באינסטגרם הנושאים את שמו ותמונתו של אחד המתלוננים, וזאת לצד התייחסות בעלות אופי מיני ביחס אליו.
במקרים בהם נחסם מכניסה לשיחה או להתכתבות באפליקציה מסוימת הוא נכנס אליה באמצעות פרופילים חדשים שיצר למטרה זו ובאמצעות מספרי טלפון אחרים. בנוסף, גם לאחר שבית המשפט אסר עליו ליצור קשר עם קטינים ברשתות חברתיות הוא המשיך בכך.
בשלב הטיעונים לעונש טענה פרקליטות מחוז ירושלים כי מעשיו של הנאשם חמורים ועוצמת הפגיעה בקטינות קשה מאוד לנוכח הדברים האכזריים שאמר הנאשם לאותן קטינות וכי על הדבר להתבטא במידת העונש שיושת עליו. השופטת תמר בר-אשר, הזהירה בתחילת גזר הדין כי "הצורך בפירוט העובדות היה כרוך בכתיבת ציטוטי דבריו של הנאשם, אשר כללו לשון בוטה, דוחה, גסת רוח, המעוררת תחושת קבס וחלחלה קשה. אין לנו אלא לפנות אלא הקורא באזהרה מקדימה".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת תמר בר-אשר
