ילדיו של מ., ניצול שואה, איש מערכת הביטחון לשעבר, החליטו שאביהם הגרוש אשר מצא לעצמו קשר זוגי הינו לוקה בדמנציה והוא נתון לסחטנות ולניצול ולכן הם צריכים להיות אחראים על הכספים שלו ולהתמנות כאפוטרופוסים שלו. בית המשפט דחה את בקשת הילדים וקבע כי אביהם יכול לנהל את הכספים שלו.
זה נפל על מ. כרעם ביום בהיר, יום אחד, ומבלי שהתייעצו איתו או עדכנו אותו על כוונתם, ילדיו הגישו בקשה לקבלת אפוטרופסות עליו בטענה שהוא מבולבל, עם דמנציה, וכי הוא נתון לסחטנות ולניצול. יעקב התנגד לבקשה זו, שלל כל תרחיש בו הוא מנוצל וביקש להמשיך לשמור על חירותו.
הסוגיה הופנתה לבית המשפט, אשר מינה עורך דין מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, לייצג אותו בהליך המשפטי.
הבקשה נמחקה
את פגישתם הראשונה קיימו עורך דינו בביתו של מ. בפגישתם, אליה הגיע רכוב על אופניו, סיפר על אהבתו למשפחתו, על ילדותו במלחמה ועל המשך חייו. הוא המשיך וסיפר על אישה איתה נפגש ונמצא בקשר חם ואוהב. לדבריו, לאחר שמשפחתו גילתה על הקשר הזוגי, ילדיו הגישו את הבקשה על מנת להגביל את התנהלותו בכספיו בטענה שהוא מנוצל וכי נעשות הוצאות כספיות לא מבוקרות בשמו. בסיום הפגישה, עורך הדין התרשם כי הוא אינו אדם "שאינו מבין את מעשיו" כפי שנטען עליו.
ביום הדיון, מ. קיבל הזדמנות להסביר בעצמו את סיפורו, סיפור של אדם שמאד אוהב את משפחתו, אך נקלע למציאות לא פשוטה מול ילדיו. בית המשפט קיבל את דבריו וההליך הסתיים בכך שהבקשה לאפוטרופסות נמחקה ומה לגבי מ'? הוא חזר לחייו, בהבנה גם של משפחתו שזו בחירתו, וככזו היא בחירה טבעית וטובה – בכל גיל.
____________________________________________
