הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, בראשות השופטת, ברכה בר זיו, דחה ערעור של אם, על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שהתיר לאב להנפיק לבתם הקטינה של הצדדים דרכון אמריקאי. השופטים גם חייבו את האם בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקלים.
מדובר בבני זוג לשעבר, כאשר האב הינו אזרח ישראלי ובעל דרכון אמריקאי. האב הגיש בקשה לקבוע משמורת משותפת על הקטינה וכן ביקש להנפיק לה דרכון אמריקאי והיתר לנסוע עימה לבקר את בני משפחתו בארצות הברית. המערערת התנגדה לבקשה.
בית המשפט לענייני משפחה, לא מצא בעמדת האם עילה בשלה יש למנוע מהקטינה זכאות לדרכון אמריקאי וקבע כי: "דרכון הוא מסמך רשמי של הריבון, בדומה לתעודת זהות, וכל אדם, בגיר כקטין, זכאי להנפיקו ולהחזיק בו וכי הדרך להגן על זכויות הוריות היא במסגרת עתירה למתן צווים מתאימים (כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ)".
בהמשך נקבע כי "חירות התנועה, גם של קטינים, הינה זכות בסיסית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וגם האפוטרופוס עליהם לא יכול למנוע אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. בהיעדר עילה מצד האם להנפיק את הדרכון, ובאיזון בין האינטרסים של ההורים, כאשר משפחתו המורחבת של האב מתגוררת בארה"ב, טובת הקטינה זכותה לצאת מן הארץ ולהיפגש עם משפחתה המורחבת – יש להעדיף את עמדת האב…".
"סכנת חטיפה"
האם ערערה על ההחלטה וטענה כי ככל שיוסר צו עיכוב היציאה מן הארץ, קיומו של דרכון אמריקאי לקטינה עלול להוביל לסכנת חטיפה מורכבת, הן בשל היות החטופה אזרחית מדינה זרה והן בשל היותה נתונה תחת דיני שיפוט של מדינה זרה.
עוד הוסיפה האם וטענה כי האב יצר בפני בימ"ש קמא מצג שווא, לפיו אזרחות אמריקאית ניתנה לקטינה באופן אוטומטי בשל אזרחותו שלו ומאחר ובמצב של כניסה לארה"ב הקטינה מחויבת בדרכון אמריקאי ומשכך יש להנפיק לה דרכון שכזה ולטענת האם אין המדובר בהליך אוטומטי וכי המשיב נדרש להגיש בקשה מתאימה, מבלי שציין את התנגדותה.
מנגד, האב טען כי הוא מסכים כי הוצאת הקטינה מהארץ תעשה רק בהסכמת האם או על פי החלטה שיפוטית, וכן הוא מסכים כי הסמכות לדון בכל ענייני הקטינה תהיה לבתי המשפט בישראל בלבד.
בדיון בערעור, הביעו השופטים עמדה לפיה לא היה מקום להגשת הערעור וכי הנפקת דרכון אמריקאי לקטינה הינו לטובתה. ב"כ הצדדים חזרו על טענותיהם ולאחר הדיון הגיש ב"כ האם הודעה לפיה הוא מסכים להנפקת דרכון, בתנאי שזה יופקד לאלתר בכספת בית המשפט ולא יעשה בו שימוש אלא על פי החלטה שיפוטית.
טובת הקטינה
"איננו מוצאים לנכון להיכנס לוויכוח בין הצדדים, שככל הנראה אינם מסוגלים להגיע להבנה בכל ענין שהוא", כך נכתב בהחלטה,. "בכל מקרה אנו סבורים כי דרישות המערערת, המפרטות בהודעת בא כוחה אינן נדרשות ואינן ענייניות להודעה לפיו "הצדדים, כמובן, יכולים להגיע להסכמות בעניינים הנ"ל תחת הכרעה שיפוטית ובלבד שיהיה מדובר בהסכמה בכתב אשר תובא בפני בית משפט למתן תוקף של החלטה ו/או פסק דין")".
"בחנו", כתבו עוד השופטים, "את החלטת בית משפט קמא ואנו סבורים כי צדק בקביעתו כי אין בסיס לעמדת המערערת המתנגדת להנפקת דרכון אמריקאי לקטינה, במיוחד כאשר המשיב הסכים כי הדרכון יופקד בכספת בית המשפט וכאשר המשיב גם הסכים כי הסמכות העניינית הבינלאומית תהיה לבתי המשפט בישראל. אנו סבורים כי החלטת בית משפט קמא איזנה בין האינטרסים של הצדדים ואף הבטיחה את טובתה קטינה ואינו מוצאים מקום להתערב בה".
__________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ברכה בר זיו
__________________________________
