שופטת בית משפט השלום בקריות, אלואז זערורה-עבדאלחלים, דחתה תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, אשר על פי הנטען נגרמו לתובעת, בעקבות ביצוע טיפולי הסרת שיער בלייזר, כאשר לטענתה השיער רק גדל יותר על פניה. השופטת אף הורתה לתובעת לשלם הוצאות משפט בסך 6,000 שקלים.
התובעת, בת 32, טופלה במכון להסרת שיער בצפון הארץ ולטענתה, הנתבעות נהגו בה ברשלנות רפואית במסגרת אבחנה וטיפול בהסרת שיער בלייזר שבוצע, תוך הצגת בדיה, פגיעה באוטונומיה ובשלמות גופה ופניה של התובעת, בעקבותיהם נגרמו לה סבל, נזק נפשי וגופני.
לטענתה לפני תחילת הטיפול, הייתה התובעת עלמה בריאה בגופה ובנפשה, עם בטחון עצמי שתפקדה באורח עצמאי ותקין בכל מסגרות החיים.
הנתבעות הן שיצרו עם התובעת קשר ושכנעו אותה לבצע את הטיפולים, וזאת לאחר שהתובעת נחשפה לפרסומים שונים.
לאחר "אבחון" שעברה על ידי אחת מעובדות צוות המרפאה, כך לגרסתה, הובטח לתובעת כי הטיפול מבוצע למופת על ידי מכשיר הלייזר עם 80% הצלחה, כך שלאחר 12 טיפולים תוותר היא ללא שיער בכל חלקי הגוף שביקשה לטפל בהם. הצעת המחיר שניתנה לתובעת, לאזורים בגוף שפורטו בהצעה הייתה על סך 11,500 שקלים.
סדרת הטיפולים החלה כאשר התובעת נתבקשה לגלח את השער במקומות בהם יבוצע את הטיפול, לרבות בפניה, שלא הייתה בהם פלומת שער.
השיער החל לצמוח
בתחילת הטיפול, כך תואר בתביעה, התוצאות היו טובות אך לאחר מספר טיפולים הבחינה התובעת לטענתה כי החלו לצמוח שערות בכל אזור פניה וכתפיה;
בשל כך פנתה לנציגי הנתבעות והוצע לה על ידי המטפלת, להשתמש במשחה להסרת שער ונאמר לה כי הדבר מתרחש כתוצאה מהטיפול, והוא יחלוף.
למרות זאת לאחר כל טיפול נוסף, כך לגרסת התובעת בתביעתה, קצב צמיחת השער על הכתפיים, ובעיקר על הפנים, גדל.
התובעת נבהלה, התייעצה עם נציגי הנתבעות, והוצע לה טיפול נוסף בעלות של 1,640 שקלים לאחריו הובטח לה כי השער לא יצמח עוד בוודאות.
התובעת האמינה פעם נוספת לנתבעות וביצעה את הטיפולים. כתוצאה מן הטיפולים נותרה התובעת עם זקן גבר על פניה וכמות של שיער כגבר על כתפיה, מה שהביא לתגובה נפשית ופגיעה אסתטית, הסתגרות, הסתייגות ושמירת מרחק מבני המין השני.
לטענת התובעת, היא לא הוזהרה, ולא הסכימה לתוצאות חמורות אלו.
לטענתה, לא נתקבלה הסכמה מדעת שלה לטיפול לרבות לאור טופס ההסכמה כמשמעות הדבר בדין.
עוד, לטענת התובעת, הנתבעות ברשלנותן גרמו לה נזקים חמורים ובלתי הפיכים בכתפיה ובפניה הגלויות, עליהם צומחות שערות שהיא נאלצת לגלח מדי יום כגבר.
אילו ידעה התובעת שכך יהיה, וכי תאלץ להתגלח כגבר, אחרת תסתובב עם זיפי זקן, לא הייתה מסכימה לטיפולים האמורים, כשהנתבעות התחייבו לפניה כי השערות ידוללו בגופה לחלוטין עד כדי עיקור צמיחתם.
נציגי הנתבעות מסרו לה לגרסתה, כי מה שקרה הינו תוצאה של הורמונים שמשתוללים בגופה, אך מבדיקה שקיבלה מאת רופא מוסמך, לא מדובר בהורמונים אלא צמיחת השער על פניה וכתפיה הם תוצאה של טיפולי הלייזר שעברה.
טיפול רפואי או קוסמטי?
הנתבעות טענו מצדן בין היתר כי התובעת קיבלה את כלל המידע הרלוונטי הדרוש טרם ביצוע הטיפולים והדגישו בפרט את העובדה כי בטופס ההסכמה עליו חתמה התובעת הובהר כי תוצאותיו של הטיפול הינן עד 80% הצלחה, וכי התוצאות עלולות להשתנות מאדם לאדם.
כן נטען, בין היתר, כי השיעור ממנו סובלת התובעת לטענתה, בפניה ובאזור הלסתות, הינו באזור שלא בוצעו בו טיפולי לייזר, וכי טענתה שלא הייתה בפניה פלומת שיער אינה עומדת בהלימה עם החלטתה לבצע טיפולים בחלקים אלו.
השופטת, שדחתה את התביעה, ציינה בהחלטתה כי התובעת נסמכת בטיעוניה בין היתר, על הפרת חוק זכויות החולה, אולם טיפולי הסרת השיער בלייזר מהסוג אשר קיבלה התובעת מהנתבעות, לא היוו "טיפול רפואי" ואין להכיל עליהם את הנורמות המשפטיות המקובלות על טיפול שכזה מאחר ומדובר ב"טיפול קוסמטי" גרידא כטענת הנתבעות.
"לאחר שבחנתי את נסיבות העניין ואת המצב המשפטי הקיים", כתבה השופטת בהחלטתה, "לא מצאתי לקבל את טענות התובעת כי טיפולי הסרת השיער בלייזר אשר ניתנו לתובעת מהווים 'טיפול רפואי', כמשמעות הדבר בחוק. מהוראות החוק דלעיל נובע כי לגבי גופים כגון הנתבעות, העוסקים בטיפולי הסרת שיער בלייזר, וכן סוג הטיפולים הניתנים על ידם, לא קיימת חובת רישום במשרד הבריאות וכך גם לא חובת פיקוח על פי דין".
עוד הוסיפה השופטת: "יש הגורסים כי טיפול הסרת שיער בלייזר אינו מוגדר כטיפול רפואי ולכן ההלכות החלות על מתן טיפולים רפואיים, אינן חלות עליו. במקרה שלפניי, הנתבעות טענו בפירוש כי הטיפול הינו לכל היותר קוסמטי, ובמקרים כאלה בתי-המשפט נמנעו מהחלת הנורמות". השופטת גם דחתה את הטענה לרשלנות וכן להיעדר הסכמה מדעת ותקיפה רפואית כפי שטענה התובעת.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים
https://obiter.
