בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של צעיר תושב העיר, שלטענות נפל מאופניו לאחר שנתקל במכשול בכביש. התובע נסע עם אופניו בשכונת תלפיות בעיר, בדרך למשחק כדורגל במגרש השכונתי. התובע הוסיף שימים ספורים לפני האירוע עבר במקום, וראה שמתבצעות עבודות בכביש, כאשר האזור סומן בקונוסים אדומים. אולם בעת התאונה הקונוסים לא היו במקום, ולכן סבר כי העבודות הסתיימו.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
התובע, באמצעות עורכי דינו עדנה אוריון ורוזי אבגי-כהן צירף לתצהירו תמונות שצולמו במקום זמן קצר לאחר האירוע, ומהן ניכר כי ככל הנראה נחפרה תעלה לרוחב הכביש. על פי עדותו לא היו עדי ראיה לנפילה, אבל כאשר שכב על הכביש הגיעו מספר עוברי אורח וכעבור מספר דקות בני משפחה שעזרו לו לחזור הביתה.
אופנעים
כשהתגברו כאביו הוא פנה למרפאת טרם, שם נכתב כך עם הטעויות במקור: "לפני חצי שעה, רכב על אופנעים בירידה מרחוב בורוביץ, בהמשך עלה על הרמת זפת מעל בור, עם מאופנעים ללא איבוד הכרה". בהמשך הופנה לחדר מיון בבית חולים 'שערי צדק', שם אובחן כי אינו סובל משבר בפיקה כפי שנחשד בהתחלה אלא מ"נגע לוסנטי".
התובע טען כי העירייה הפרה את חובתה לדאוג להסרת מכשולים מהכביש וכי בעקבות התרשלות זו אירעה הנפילה, בעקבותיה נגרמה לו נכות צמיתה בברך בשיעור של 15%. העירייה, באמצעות בא כוחה עו"ד אליעזר גדות, הכחישה את אירוע התאונה כפי שתואר. העירייה מבקשת ללמוד מהרישום הרפואי הראשוני כי התובע נסע על רכב אופנוע בשעת התאונה. חיזוק לטענה זו מצאה העירייה בעמוד הפייסבוק של התובע, ממנו ניתן ללמוד כי התובע חובב אופנועים מושבע וכי "לא היה רוכב זהיר במיוחד". עוד טענה העירייה כי היא מפעילה צוותים לטיפול במפגעים, אלא שלא דווח לה על מפגע במיקום הנ"ל.
"חוסר שיתוף פעולה"
התובע הגיש חוות דעת רפואית מטעמו שקבעה כי הוא סובל מאי יציבות קדמית-אחורית, דלדול שרירי השוק, ונזק סחוסי נרחב. העירייה לעומת זאת הסתמכה על חוות דעת משלה הקובעת כי יש קושי לקבוע את טווח התנועות בברך בשל חוסר שיתוף פעולה, אולם אין דלדול שרירי והברך יציבה לחלוטין. יחד עם זאת נקבע לו גם בחוות הדעת של העירייה 10% נכות בגין הנזק הסחוסי.
נוכח הפערים מונה מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר ליבנר שהלך לעולמו בינתיים, אך הספיק לקבוע כי התובע סובל מנזק סחוסי שהצריך ניתוח. ד"ר ליבנר ז"ל מצא גם הגבלת תנועה ורגישות בברך בגינן ניתן לקבוע 15% נכות.
"דומה יותר למילה אופניים"
השופטת מוריה צ'רקה האמינה לעדותו היחידה של התובע, ועל פי פקודת הראיות עליה לפרט את הנימוקים לכך. לדבריה יש לתת אמון בעדותו מכיוון שהיא מקבלת סיוע מהרישום במרפאת טרם. "אמנם בתעודה נרשם שהתובע נפל כשרכב "על אופנעים" בשגיאת כתיב, אולם אינני סבורה שיש משקל לשגיאת כתיב זו. לו היה התובע מוסר לרופא שנפגע בתאונת אופנוע, יש להניח שהרופא היה רושם זאת ללא האותיות "ים". המילה אופנועים דומה יותר למילה אופניים".
השופטת נתנה אמון גם בעדותה של אחות התובע שהייתה מהימנה לדבריה. העירייה הביאה את עדותו של חוקר ששוחח עם חברתו של התובע והגיש את תמליל השיחה כראיה. בשיחה הוא שואל את החברה על מה רכב התובע, וזו משיבה לו שאם היא לא טועה התאונה הייתה על אופנוע. בהמשך השיחה נותקה, וכשהיא חודשה תיקנה עצמה החברה ואמרה שהתאונה אירעה על אופניים. החברה לא העידה במשפט אלא רק התובע ולכן קבעה השופטת שמדובר בעדות מפי השמועה שאינה קבילה.
העירייה הוסיפה כי ברשות התובע היו מספר אופנועים ובהם הוא רכב רכיבה לא זהירה ורישיונו נשלל מספר פעמים. עוד הוסיפה העירייה כי התאונה התרחשה בערב חורפי ולכן לא סביר שהתובע ירכב על אופניו ביום כזה. השופטת קבעה כי אין בכל אלו כדי לשלול את גרסתו של התובע.
השופטת הוסיפה כי לתובע אשם תורם בשיעור 30% מאחר והתובע נהג במהירות במורד הרחוב ללא פנס, ובתנאי תאורה לקויים. לסיכום קבעה השופטת כי על העירייה לפצות את התובע בסכום של 80,000 ש"ח, להם יש להוסיף 20,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
