20 אחוזים מהתלונות נגד מייצגי המדינה בערכאות נמצאו מוצדקות

מדוח הנציב היוצא, דוד רוזן, עולה כי במהלך שנת 2021 הוגשו לנציבות 538 תלונות, 205 מהן נמצאו מוצדקות. באחד המקרים מחדלי התביעה הובילו לביטול כתב אישום בתיק אלימות במשפחה
אייל חן |
הנציב דוד רוזן
הנציב היוצא, דוד רוזן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

דוח נציבות מייצגי המדינה בערכאות לשנת 2021 פורסם וממנו עולה ש-538 תלונות הוגשו לנציבות, 20% מהן (114) נמצאו מוצדקות. בירורן של כ-94% מהתלונות הסתיים בתוך פחות מ-3 חודשים בלבד, הגבוה ביותר מאז החלה הנציבות את פעילותה. באחד המקרים התברר כי הפרקליטות החליטה על גניזת תיק פשע חמור, מבלי שבחנה את כל חומר הראיות הרלוונטי לקבלת ההחלטה. במקרה נוסף מחדלי התביעה הובילו לביטול כתב אישום בתיק אלימות במשפחה.

הדוח כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לפרקליטות, למשטרה ולתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ואופן הטיפול בהן. בנוסף, הדו"ח מציג מעקב אחר יישום המלצות הנציבות והטמעתן בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים.

במהלך שנת 2021 הוגשו לנציבות 916 פניות, שהן כ-76 פניות בממוצע בחודש, 538 מהפניות הוגדרו כתלונות, כאשר ב-502 תלונות מתוכן הסתיים הבירור במהלך שנת 2021 (כלומר, בכ-93% מהתלונות שהוגשו לנציבות בשנת 2021 הסתיים הטיפול באותה השנה). זאת, בנוסף לטיפולה של הנציבות ב-57 תלונות שהוגשו בשנת 2020 ואשר הטיפול בהם הסתיים במהלך שנת 2021. בסך הכל טיפלה הנציבות בשנת 2021 ב-595 תלונות.

114 תלונות מוצדקות

114 תלונות נמצאו מוצדקות (20% מסך כל התלונות שהתקבלה בהן החלטה בשנה זו), ו-32 מהן לוו בהמלצה אופרטיבית, משנתגלה במהלך בירורן כשל מערכתי או דפוס עבודה הדרוש תיקון והסדרה.

מתוך כלל התלונות המוצדקות: 75 התייחסו לפרקליטות, 20 התייחסו למשטרה, 13 התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, 5 התייחסו ליועץ המשפטי לממשלה ותלונה אחת התייחסה לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

חקירה משטרתית
חקירה, אילוסטרציה envato

מקצת מהתלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2021, בתחום של פרקליטות המדינה, גניזת תיק פשע חמור מבלי לעיין בכל חומר הראיות הרלוונטי:

בירור תלונה העלה כי הפרקליטות החליטה על גניזת תיק פשע חמור, מבלי שבחנה את כל חומר הראיות הרלוונטי לקבלת ההחלטה. הנציב קבע כי מדובר במצב דברים מטריד ובלתי מתקבל על הדעת, וכי לא ניתן להסכים, כי החלטה שתצא מלפני הפרקליטות תינתן שלא על בסיס כל חומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה. עוד קבע הנציב, כי לולא הגשת הערר על ידי הפונה על החלטת הגניזה, הפגם האמור לא היה מתגלה ובא על תיקונו.

כמו כן תלונה אחרת, סגירת תלונה על מסכת התעללות קשה מצד שוטרים מבלי לברר אם יש בה ממש, עורך דין אשר פנה לנציבות הלין כי מח"ש סוגרת תיקי אלימות מצד שוטרים כדבר שבשגרה, ללא כל חקירה ומבלי לבצע פעולות אלמנטריות. לטענת עורך הדין, במסגרת חקירת מרשו במשטרה הלין האחרון על אלימות שוטרים כלפיו ותיאר מסכת התעללות קשה, בה הוא הוכה והושפל משך זמן רב בעודו אזוק על הרצפה, והכל לעיני חברתו אשר גם כלפיה נהגו השוטרים באלימות.

התיק נסגר בגלל כתובת שגויה

על פי התלונה, מח"ש שלחה למרשו של הפונה מכתב המזמינו להגיש תלונה לכתובת שגויה, ומשמצאה כי המכתב לא נדרש, סגרה את התיק בטענה כי התלונה נזנחה. לאחר שבחן את הדברים, מצא הנציב את התלונה מוצדקת והמליץ לפני מנהלת מח"ש להפיק לקחי המקרה למניעת הישנותו.

בתלונה נוספת כשלים בטיפול בתלונת אזרח על תקיפתו בידי קצין משטרה בכיר: בירור תלונה העלה מספר כשלים שנפלו בטיפולה של מח"ש בתלונת אזרח על תקיפתו במהלך הפגנה בידי קצין משטרה בכיר, ובכלל זה, בין היתר – החלטה בדבר החזרתו של קצין המשטרה לטפל בהפגנות, ופרסום פרטי המתלונן על הקצין באמצעי המדיה החברתית.

הנציב קבע כי החזרת שוטר בדרגה בכירה, הנחשד בעבירות חמורות של תקיפת אזרחים במהלך הפגנה, לשמש כמי שאמון על אכיפת החוק בהפגנות נוספות, הינה התנהלות המחייבת תיקון. כן קבע הנציב כי אין זה ראוי שגוף ציבורי דוגמת מח"ש יפרסם מכתב פרטי הממוען למתלונן באמצעי המדיה החברתית, אף אם מדובר בתגובה לפרסום באת כוחו של המתלונן, כפי שהיה במקרה זה.

חלק מהתלונות הינן בעיכוב בקבלת החלטה נגד חשוד ואי עדכון המרשם הפלילי, כאשר בירור תלונה העלה, כי טיפול בתיק על ידי גורמי התביעה נמשך זמן רב, באופן החורג מסד הזמנים הקבוע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, וזאת מבלי שהוצגה לשיהוי כל הצדקה.

תיק פתוח

עוד נמצא, כי גם בחלוף למעלה משלוש שנים לאחר קבלת ההחלטה על סגירת התיק, לא שונה סטטוס התיק במרשם הפלילי, והתיק נשאר בסטטוס פתוח עד להגשת התלונה לנציבות. הנציב קבע בהחלטתו, כי עיכוב בקבלת החלטה נגד חשוד, כמו גם רישום פלילי לא מעודכן, הינם משמעותיים ובעלי השפעה דרמטית על חייו של אדם, הן בתחושתו האישית, הן במעמדו המקצועי והחברתי; וכי חריגה הנתפסת כקלה אצל הרשות, עלולה להיות הרת גורל עבור החשוד.

הנציבות בודקת גם את התביעה משטרתית וטועני המעצרים מאחת התלונות המוצדקות בנושא הזה עלה על שימוש יתר מצד טועני משטרה בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בדיוני מעצר. בירור תלונה מצד סנגורים במחוז דרום העלה כי ידם של טועני מעצרים קלה על ההדק בכל הנוגע לשימוש בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בשלב דיוני המעצר, וכי השימוש בעילה זו נעשה באופן נרחב מדי, לעיתים מבלי לבחון נסיבות כל מקרה לגופו.

מסמכי תביעה, ארכיון. צילום: פלאש 90

כולם משבשים חקירה

ממחקר שערכו הסנגורים באופן רנדומלי נמצא, כי מתוך 170 בקשות מעצר נטענה טענת השיבוש ב-158 מתוכן, קרי ב-93%, כשעיון בבקשות המעצר ובפרוטוקולים הנלווים להן מלמד, כי במקרים רבים נטענה עילת השיבוש גם כאשר לא היה מקום לכך.

הנציב ציין בהחלטתו, כי מעצרו של אדם הינו צעד קשה שהשימוש בו ראוי שייעשה בזהירות רבה, וכי הדברים נכונים ביתר שאת טרם הגשת כתב אישום, והמליץ לפני ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, לחדד הנהלים וההנחיות על מנת להעמיד הלכות המעצר על מכונן הנכון.

במקרה נוסף, מחדלי התביעה הובילו לביטול כתב אישום בתיק אלימות במשפחה, כאשר בירור תלונה העלה רצף כשלים בהתנהלות התביעה המשטרתית בטיפולה בתיק אלימות במשפחה, ובכלל זה שיהוי בהגשת כתב האישום ואי העברת חומרי חקירה להגנה, שהובילו לביטול כתב האישום.

הנציב קבע בהחלטתו, כי בירור התלונה העלה תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה, שלא לומר רשלנית, וכי הכשלים עליהם הצביע אף הובילו בסופו של יום לתוצאה מכבידה של ביטול כתב אישום.

בהתאם לכך, המליץ הנציב לפני ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל להיכנס לעובי הקורה וליזום בדק בית בהתנהלות התביעה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

____________________________________________________

עו"ד סיוון כהן

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות