אי ההבנות בין הטייסים באל על לבין ההנהלה גרמו לביטול טיסות של החברה במהלך השבועות האחרונים. בעקבות ביטול הטיסות הוגשה לביהמ"ש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת אל על, בסך של למעלה מ-2.5 מיליון שקלים. לטענת המבקש, תושב גבעתיים, הוא היה בגרמניה ושם הודיעו לו כי טיסתו בוטלה.
על פי הבקשה, התובע רכש מאל על כרטיסי טיסה, לו ולאישתו, מברלין לישראל.
ב-1 במאי המריא התובע לברלין באמצעות חברת איזי ג׳ט, ואמור היה לשוב לישראל באמצעות אל על ביום חמישי בלילה.
לדאבונו של התובע, ביום חמישי בבוקר כשעה לאחר שביצע צ׳ק-אין מקוון לטיסה, הודיעה לו אל על באמצעות מסרון שהגיע לטלפון הנייד שלו, כי הטיסה שתוכננה לשאת אותו בחזרה לישראל, בוטלה.
בהודעת הביטול לא נאמר מדוע בוטלה הטיסה מלבד שם קוד "נסיבות מבצעיות", אולם לטענתו, כותרות אתרי החדשות סיפרו את סיפור המעשה ולפיו טייסי הנתבעת פתחו בשביתה, לטובתם האישית ותוך התעלמות מהנזקים הצפויים ללקוחות הנתבעת.
מיד לאחר קבלת ההודעה על ביטול הטיסה החל התובע בניסיונות ליצור קשר עם מי מנציגי הנתבעת, הן באמצעות שיחות טלפון והן באמצעות ביצוע צ׳אט עם אמצעי התקשורת שמפעילה הנתבעת בווצאפ ובפייסבוק.
בירורים שערך התובע עם חברות תעופה אחרות שמבצעות טיסות מברלין לישראל, העלו כי עלות טיסה ישירה דרך חברות אחרות אפשרית רק ליום שישי ועלותן כ-500 דולר לכרטיס.
הוצאות, טרחה ועוגמת נפש
רק לאחר פניות רבות וניסיונות ארוכים הצליח לקבל מאל על מענה אנושי כלשהו או מידע שינחה אותו כיצד לפעול בנסיבות שנוצרו ונאמר לו כי הוא צפוי לקבל בחזרה את התשלום ששילם עבור כרטיס הטיסה לישראל לנוכח ביטול הטיסה, ולחילופין הוצעה לו אפשרות לקבל כרטיס לישראל ליום שישי, כולל עצירת ביניים בעיר אחרת בגרמניה או כרטיס לטיסה ישירה, בדומה לסוג הטיסה שבוטלה ליום ראשון בלילה.
התובע סירב לקבל כחלופה טיסה שאיננה טיסה ישירה ולכן בחר להמתין לטיסה חלופית ישירה, ביום ראשון, ב-8 במאי, בשעת לילה מאוחרת.
לטענתו, באותה השיחה, לא יידע אותו נציג הנתבעת אודות זכאותו לקבלת שירותי סיוע מאת הנתבעת ולא הודיע לו מהן האפשרויות העומדות בפניו.
לשאלת התובע באשר ללינה, מסר לו הנציג כי עליו לאתר מלון בכוחות עצמו עד לתעריף של 150 דולר ללילה, אך הוא לא ידע להפנות אותו לאסמכתא המאשרת כי סכום כזה אכן יושב לו.
התובע וזוגתו נאלצו למצוא בדחיפות מלון ל־3 הלילות שעד לטיסה החלופית והזמינו חדר במלון בסכום של כ-150 דולר ללילה בהתאם למידע שנמסר לתובע על ידי נציג הנתבעת בשיחה שהתובע יזם ומבלי שקיבל עד לאותו מועד הודעה או הנחיה כלשהי פרט לאותו מסרון בדבר ביטול הטיסה.
כאשר הגיע התובע אל הטיסה החלופית, פנה מיוזמתו לגורמים שונים מטעם הנתבעת על מנת לנסות ולברר מהן זכויותיו, אך לא קיבל מענה.
כעת התובע מבקש מבית המשפט שייתן צו שיורה לאל על ליידע בצורה אפקטיבית את כל לקוחותיה באשר לזכאותם לקבלת שירותי סיוע הנכללים בס׳ 3 לחוק שירותי תעופה, בנסיבות של ביטול טיסה.
להורות לאל על לפצות את חברי הקבוצה בסכום השווה לעלותן של ההטבות הנקובות בסעיף 3 לחוק שירותי תעופה, לרבות – לינה, מזון ומשקאות, והעברות לשדה התעופה וממנו, למשך התקופה שבין מועד הטיסה שבוטלה ועד למועד עלייתם על טיסה חלופית וכן להורות לאל על לפצות את חברי הקבוצה בגין חוסר הנוחות ועוגמת הנפש שנגרמו להם עקב ביטול טיסתם המקורית, והטרחה שנגרמה להם כתוצאה מכך.
