שופטת בית משפט השלום בחדרה, קרן אניספלד, הורתה לתובעת לשלם סכום של 17.5 אלף שקלים הוצאות, זאת לפני שתוכל להגיש מחדש את תביעתה בגין נזקי גוף, זאת לאחר שבמהלך ניהול המשפט היא נעלמה.
לפני כשלוש שנים, הגישה התובעת תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף שגרימתם יוחסה לנתבעים.
ברקע התביעה ניצב סכסוך בין התובעת לבין הנתבעים – אב ובתו, על-רקע היותם שכנים שמתגוררים זה ליד זה כשיש בין בתיהם גבול משותף.
לצד עילה לפיצוי בגין נזק גוף עתרה התובעת לפצותה בשל פגיעה בפרטיות ועוגמת נפש.
לכתב-התביעה צורפה חוות-דעת של מומחה רפואי בתחום הנפשי – בו נגרם לתובעת, לטענתה, נזק בשל מעשי הנתבעים.
הנתבעים התגוננו מפני התביעה, הכחישו את המיוחס להם והגישו תביעה שכנגד בשל נזקי גוף, נזקי רכוש, פגיעה בפרטיות ועוגמת נפש.
הוטעם כי התובעת מטרידה את הנתבעים מזה שנים וטופלת עליהם האשמות שווא, כשהיא ממאנת להשלים עם פסק הדין שניתן בהליך קודם בין הצדדים בת"א.
התובעת לא פעלה מספר פעמים כפי שבית המשפט הורה לה ובשלב מסוים בא כוחה הגיש בקשה להורות למשטרה לאתר אותה מאחר ונטען כי מזה זמן רב נותק הקשר בין התובעת לבין באי-כוחה והם חוששים לשלומה; נטען גם כי במה שתואר כהעלמותה של התובעת יש כדי להסביר מדוע לא השיבה להחלטות בית-המשפט. בעקבות כך הנתבעים הגישו בקשה לדחיית הבקשה נגדם.
בלי הוכחה, ללא תיעוד
הדיון התקיים במעמד בא-כוח התובעת מזה והנתבעת ובאת-כוחה מזה ולאחר שמיעה חלקית של טענות הצדדים התקיים דיון מחוץ לפרוטוקול, בהסכמתם של בעלי-הדין הוצע כי התביעות ההדדיות תימחקנה והגשת התביעה מחדש על ידי התובעת תותנה בתשלום הוצאות לנתבעים אשר תיפסקנה ותחולנה מיד.
השופטת אניספלד שכאמור הורתה על מחיקת התובענות ההדדיות קבעה כי התובעת תשלם הוצאות בסך 17 וחצי אלף שקלים שזה גם יהיה התנאי להגיש תביעה חדשה.
"אין בידי לקבל את התנהלות התובעת", כתבה השופטת אניספלד,
"זאת גם בהביאי בחשבון את לקותה הנפשית כפי שמצטיירת לכאורה מתוך חוות-הדעת שצורפה לתביעתה. התובעת בחרה להגיש תביעה נגד הנתבעים והיה עליה לעשות כן כשהיא מסוגלת לנהלה ובתוך כך לפעול על-פי החלטות בית-המשפט ככתבן וכלשונן. עוד קודם למה שכונה בפי בא-כוחה העלמותה של התובעת וניתוק הקשר עמה, היא עשתה דין לעצמה והדירה רגליה מקדם-המשפט ללא כל סיבה ממשית, בניגוד להחלטה שיפוטית שהורתה על התייצבותה".
השופטת מתחה ביקורת על בא כוחה של התובעת ואמרה כי "אם ביקש בא-כוחה של התובעת להראות כי הקשר עמה נותק חרף מאמצים לקיימו ולא ניתן לאתרה, כי אז היה עליו להגיש תשובה במועד לכל אחת מן הבקשות שנמנו לעיל, בהן ניתנה החלטה שחייבה את התובעת במתן מענה. בתשובה כזו נדרש לפרט את מה שנעשה כדי לאתר את התובעת וליצור קשר עמה ולצרף תיעוד מתאים לתמיכת הטיעון. כזאת לא נעשה וזהו חסר ממשי שעומד לתובעת לרועץ. באין תצהיר ערוך כדין ומגובה בתיעוד, לא ניתן לקבל את הטענה כי התובעת נעלמה ללא יכולת סבירה לאתרה בשקידה ראויה".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת קרן אניספלד
