כתב אישום בכפוף לשימוע על פרשת "מין תמורת מינוי" לעו"ד אפי נוה

לפי החשד, עורכת הדין קיימה מערכת יחסים אינטימית עם נוה, כדי שיקדם את בעלה השופט מבית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי. הודעה רשמית בעניין צפויה להתקבל בשבועות הקרובים. התיק מועבר בימים אלה מפרקליטות מחוז מרכז לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שביקש "לנקות את השולחן" לפני סיום כהונתו כפרקליט המדינה באמצע דצמבר.
בתחילה נחשד נוה בקבלת שוחד מיני, אולם המלצת היחידה הארצית לחקירות הונאה הייתה כי התגבשה תשתית ראייתית לעבירת הפרת אמונים, ולא שוחד. המלצת המשטרה הייתה כי יש להעמיד לדין את כרייף גם בגין שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה, עקב מעשיה בעיצומה של החקירה.
על-פי הגורמים המדוברים, ניצן יקבל את עמדת המשטרה ויורה על עריכת השימוע, אף שהשימוע עצמו ייערך בפני מחליפו בתפקיד פרקליט המדינה. "פרשת מין תמורת מינויים" נפתחה בעקבות מידע שהתקבל מכתבת הפלילים של גלי צה"ל, הדס שטייף, שהעבירה לידי המשטרה את מכשיר הסלולרי של נוה, אשר לטענתו מדובר בפגיעה בפרטיותו וביצוע עבירות פליליות שונות. בעקבות כך הגיש נוה בפברואר השנה תביעה בסך 7 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לו, נגד שטייף, גלי צה"ל, מפקד התחנה שמעון אלקבץ ועיתונאים נוספים.
בסביבתו של נווה אומרים כי בעקבות הערכת נזקים מחודשת, יגדיל נוה את סכום תביעתו, והיא תעבור את רף 10 מיליון השקלים. לפני כשבוע ביקשה פרקליטות המדינה להמשיך לעכב את ההליכים בתביעה האזרחית של נוה נגד שטייף בשלושה חודשים נוספים. בבקשה נכתב כי אומנם בית המשפט קבע כי ההליכים יתחדשו ב-3 בנובמבר, אולם כיוון שהתיק הפלילי בפרשת "מין תמורת מינויים" נבחן כעת בפרקליטות לאחר שהועבר מהמשטרה, מתבקש בית המשפט להורות על המשך עיכוב ההליכים עד להודעת עדכון נוספת מהפרקליטות בפברואר 2020.
עורכי דינו של נוה, בעז-בן צור וגיא רוה, הגישו תגובה נזעמת לבקשה זו. לדבריהם, מלכתחילה הפרקליטות ביקשה את עיכוב התביעה האזרחית בטענה "לחשש לפגיעה בחקירה הפלילית המצויה בעיצומה", וכי "ניהולה התקין של החקירה מחייב כי גרסת הגורמים המעורבים בחקירה תימסר לראשונה בחדרי החקירה".
"ייתכן כי בירור התביעה אינו נוח למאן דהוא, אשר יעדיף לדחות את הקץ ככל האפשר. ואולם בכל הכבוד, זוהי אינה עילה המאפשרת לנתבעים להתחמק עד אין-קץ מבירור המחלוקת", נכתב בתגובת עורכי הדין של נוה.
לטענת סנגורי נוה, התנהלות הפרקליטות מוכיחה כי היא נמצאת בניגוד עניינים חריף ועמוק, וכי אין להתייחס ליועמ"ש כגורם אובייקטיבי שהתייצבותו להליך היא אך ממניעים של שמירת האינטרס הציבורי.
לטענת נוה, מדובר בערפול וטשטוש מכוון הפוגע בזכויותיו, שנועד שלא לחשוף האם הפרקליטות מייצגת את עיתונאי גלי צה"ל ואת שטייף בפרט והאם היא קיבלה מהפרקליטות חסינות מפני העמדה לדין. בדצמבר 2018 הוגש נגד נוה ובת זוגו בר כץ כתב אישום בפרשת "ביקורת הגבולות בנתב"ג", שבמסגרתה הואשם כי סייע לה לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל בדרכם לחופשה זוגית בתאילנד, ובכניסה אל ישראל כשחזרו מהחופשה, ללא הצגת דרכון.
במסגרת זו, נטען, החליטו נוה ובת זוגו לפעול במרמה ושלא כחוק, ביחד, ליציאת בת זוגו של נוה מישראל, ובהמשך לכניסתה חזרה לישראל, מבלי שזו תתייצב בפני בקר גבולות או עמדה ממוכנת, ובכך, במרמה ושלא כחוק, לשבש, למנוע ולהעלים את תיעודן הרשמי של יציאתה וכניסתה. בגין מעשים אלה הועמדו השניים לדין בגין כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק וכן קבלת דבר במרמה בצוותא.
פרקליטי נוה טענו כי מדובר באכיפה בררנית פסולה, ולטענת נוה, מדובר ברדיפה אישית נקמנית של ניצן. טענה זו הוכחשה בצורה נחרצת בידי פרקליט המדינה. אף שחלפה שנה תמימה ממועד הגשת כתב האישום, טרם החל הדיון במשפט. הליך זה, שהעובדות בו מוסכמות בין התביעה להגנה, נמצא כעת בהקפאה עד לקבלת החלטה על-ידי בג"ץ. עם ההחלטה על הגשת כתב האישום נגד נוה, נמסר מהפרקליטות כי "לאחר בדיקה מעמיקה שהתקיימה, נמצא כי בשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך שנת 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא".