שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, גזר 58 חודשי מאסר על נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זאת לאחר ששדד חנות נוחות בתל אביב. השופט שגיא הורה לו גם לפצות את הנשדד בסכום של 2,500 שקלים. "כאשר עבירת שוד מבוצעת באמצעות נשק קר", כתב השופט, "הנזק הפוטנציאלי ברור, וכך גם הנזק הקונקרטי (מעבר להיבט הרכושי), וזאת בהינתן האימה האוחזת כל אדם בסיטואציה מעין זו, והדברים ברורים".
על פי עובדות האישום הראשון, לפני קצת פחות משנה, הגיע הנאשם לפנות בוקר את קיוסק בתל אביב, כשהוא מצויד בסכין, פנה אל המוכר, שאל אותו אם יש אלכוהול ונענה כי מכירת אלכוהול מותרת רק לאחר השעה שש בבוקר. או אז, ניגש הנאשם במהירות אל הדלפק, שלף את הסכין שהחזיק מאחורי גבו, אחז בידו הימנית של המתלונן, הצמיד את הסכין אל צווארו של המתלונן בכוונה להפחידו ודרש ממנו את הכסף שבקופה באומרו, בין היתר: "יא בן זונה זה שוד, תפתח את הקופה לפני שאני שוחט אותך".
"תביא את הכסף"
בתגובה, תפס המתלונן בידו של הנאשם, אשר אחזה בסכין, ומשך אותה עד שהצליח להשתחרר מאחיזתו של הנאשם. בשלב זה, החל הנאשם לנופף בסכין אל מול המתלונן ואמר לו בכוונה להפחידו: "פתח את הקופה, תביא את הכסף".
המתלונן נסוג לאחור והנאשם ניסה לתפוס אותו בזמן שהוא מנופף לעברו בסכין. המתלונן הפציר בנאשם לעזוב אותו ואף ציין בפניו כי המקום מצולם.
בתגובה, הכה הנאשם בקופה באמצעות הסכין פעמים אחדות והחל למשוך בכוח את מגירת הכסף של הקופה. בשלב זה נכנס הנאשם אל מאחורי הדלפק ובעודו אוחז בסכין שב ודרש מהמתלונן לפתוח את הקופה באומרו: "תפתח, הכל יהיה בסדר… תפתח". המתלונן נסוג לאחור תוך שהוא מרים ארגז כדי להגן על עצמו מפני הנאשם. הנאשם ניסה לפתוח את המגירה באמצעות הסכין ומשלא הצליח תלש אותה ממקומה ונטל אותה.
או אז, כך לפי האישום, הבחין הנאשם במכשיר הטלפון הנייד של המתלונן ודרש אותו תוך שהוא מתקרב אל המתלונן ושב ומניף את הסכין לעברו, אולם המתלונן לא שעה לדרישתו והדף את הנאשם מהדלפק. הנאשם יצא מהדלפק כשהמגירה בידו, ודרש מהמתלונן לפתוח אותה עבורו. המתלונן השיב לו כי המגירה אינה מחוברת לחשמל ולכן אין הוא יכול לפתוח אותה. הנאשם נמלט מהמקום עם המגירה שהכילה כסף מזומן בסך 2,295 שקלים.
התנגדות למעצר
באישום השני מצוין שכאשר הגיעו שוטרים לביתו של הנאשם בתל-אביב כדי לעצור אותו מכוח צו מעצר. כשפתח הנאשם את דלת הבית, הודיעו לו השוטרים כי ברשותם צו מעצר נגדו ושאלו לשמו. בכוונה להפריע לשוטרים ולהכשילם בעת ביצוע תפקידם, השיב הנאשם כי שמו הוא שם אחר.
התובעת הציגה את עברו הפלילי של הנאשם הכולל 14 הרשעות קודמות במגוון רחב של עבירות, בין היתר אלימות, רכוש, רכב וסמים. התובעת סקרה בהרחבה את עבירות השוד שביצע הנאשם לאורך השנים, כשחלקן בוצעו בהיותו אסיר ברישיון ובזמן שתלויים נגדו מאסרים מותנים. לטענתה, גיליון הרשעותיו של הנאשם מלמד כי הנאשם הפך את השוד המזוין לדרך חיים ולא השכיל לנצל את ההזדמנויות הרבות שניתנו לו לאורך השנים לגמילה ושיקום.
הנאשם עצמו ביקש בבכי שבית המשפט יתן לו צ'אנס נוסף: "אני מבין שנכשלתי עוד פעם. באמת שניסיתי ועשיתי הליך מאוד ארוך בבית הסוהר, אבל לא הלך. אני מדבר ומתרגש. אני אומר לבית המשפט זה המאסר האחרון. אני עכשיו מתחיל את העצמאות שלי (בוכה…). אני רוצה להתחיל מחדש, וזה לא מובן מאליו. אני רוצה לנסות להצליח ואני אצליח".
"מעשים נעדרי תחכום, אך חמורים"
השופט שגיא ציין בגזר הדין כי מתחם העונש ההולם צריך ליתן ביטוי לפגיעה באותם ערכים מוגנים של שמירה על ביטחון הציבור ורכושו. מאחר ועובדי חנויות הנוחות מהווים פעמים רבות "טרף קל", ויש ליתן משקל מיוחד לפגיעה בערכים המוגנים שעה שזו מתרחשת כנגד אותם עובדים ובאמצעות סכין.
"כאשר עבירת שוד מבוצעת באמצעות נשק קר", כתב השופט, "הנזק הפוטנציאלי ברור, וכך גם הנזק הקונקרטי (מעבר להיבט הרכושי), וזאת בהינתן האימה האוחזת כל אדם בסיטואציה מעין זו, והדברים ברורים".
עוד נכתב בגזר הדין: "אין ספק כי יש לשקול לחובת הנאשם את עברו הפלילי המכביד הכולל הרשעות במגוון עבירות וריצוי תקופות מאסר לא קצרות. העובדה כי המעשה הנוכחי בוצע עת היה הנאשם אסיר ברישיון מוסיף מימד נוסף של חומרה ומשליך על העונש המתאים לנאשם. נתתי דעתי לטיעון הסניגורית לפיו הרשעותיו של הנאשם, הגם שאינן בעבירות קלות, משקפות מעשים ספונטניים ואימפולסיביים, נעדרי תחכום כלשהו, אך עדיין – מדובר במעשים חמורים".
________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט בני שגיא
________________________________________
