שופט בית משפט לענייני משפחה בקריית גת, אריאל ממן, דחה בקשה של אם לאסור על חמה לאסוף את בנה מהמסגרת החינוכית בה הוא שוהה. השופט ממן שחייב את האם בהוצאות משפט בסך 1,500 שקלים ציין שגם בעת ניהול הליכים משפטיים מצופה מההורים לראות את טובת הקטינים לנגד עיניהם.
כאמור האם הגישה בקשה לסעד זמני שהוגדרה בהולה, במסגרתה עתרה המבקשת לאסור על אבי המשיב לאסוף את בנם המשותף של הצדדים, מהמסגרת החינוכית בה הוא שוהה. בבקשתה טענה המבקשת כי אף ניתן צו הגנה כנגד הסב למשך 3 חודשים, בעקבותיו היא מתנגדת לכך שהאב יאסוף את הקטין מהמסגרת החינוכית, שכן צו ההגנה יקשה עליה את איסוף הקטין מבית הסב בתום הביקור.
הגרוש מבקש לפגוע בה?
עם זאת, טענה האם כי אין לה התנגדות שהמשיב יאסוף את הקטינים בעצמו לבית אביו וממנו, אך דרשה שהוא ורק הוא יעשה כן ולא אביו. עוד טענה כי התנהגותו של האב אינה לטובת הקטינים וכי כל מעשיו מכוונים לפגוע בה ולהקשות עליה.
בתגובתו טען האב כי עד לסגר שחל בסמוך לפתיחת ההליכים בין הצדדים, שהה הקטין אצל אביו מידי יום ביומו, החל מתום המסגרת החינוכית. ע"פ הנטען, אביו היה אוסף את הקטין באופן סדיר ויומיומי ומטפל בו והאם מעולם לא העלתה טענה בעניין.
לשיטת האב, דווקא כעת, אגב ניהול ההליכים המשפטיים וכחלק מהם, מנסה האם למנוע זאת. האב ציין גם כן כי אביו היה ועודנו דמות משמעותית בחיי הקטינים בכלל ובחייו של הקטין בפרט, שמחכה, כך לדבריו, ללכת מידי יום לסבו וטובת הקטין מחייבת המשך הקשר הרציף עם הסב. ביחס לטענת המבקשת כי לא ניתן לאפשר לסב לאסוף את הקטין לנוכח צו ההגנה, ציין המשיב כי הצו ניתן, כצו הדדי, בין האם לאביו וצו זה אינו מתייחס לקטינים ומשכך אין כל מניעה שהקטין ישהה עם הסב.
יש שיקול דעת
השופט ממן לאחר שבחן את טענות הצדדים הגיע לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לצו מניעה וקבע כי להורים, כאפוטרופוסים טבעיים, קיים שיקול דעת, אם וכיצד להיעזר בבני משפחה או בשכנים קרובים על מנת לאסוף את הקטינים ממוסדות החינוך בהם הם שוהים, בזמנים שנבצר מהם לאוספם מהמסגרות בעצמם.
"המבקשת, שמסתייעת בשכנתה, כך לפי דבריה עצמה, בחרה להגיש לבית המשפט בקשה שמשמעותה מניעת הסתייעות דומה של המשיב באביו וזאת ללא שיש לכך נימוק מניח את הדעת", כתב השופט ממן.
"האם לא הציגה את התמונה המלאה"
עוד הוסיף השופט: "למקרא פרוטוקול הדיון והחלטת ביהמ"ש בצו ההגנה שנקטה המבקשת כנגד הסב, מתעורר חשש ממשי שהמבקשת, שלא היה לה נוח עם החלטת ביהמ"ש שדן בבקשתה לצו הגנה, פנתה למותב זה, בטרם יבשה הדיו מהחלטת המותב שדן בבקשתה לצו הגנה, תוך ניסיון לעשות מקצה שיפורים ומבלי להציג לבית המשפט את התמונה המלאה".
"התנהגות כזו יש לגנות", כך לפי ההחלטה. "כפי שהבהרתי בהחלטתי הקודמת מצופה מהורים, גם בעת שהם מנהלים ביניהם הליכים משפטיים, לראות את טובת הקטינים לנגד עיניהם. לדאבון הלב, דומה שהצדדים שבפני שכחו לעשות כן, אגב מלחמתם זה בזו. חבל שכך ומוטב שהצדדים יחדלו לעשות כן, ויפה שעה אחת קודם".
_____________________________________________________________________
