"אב שכול לילד חי", כך ניתן להגדיר אותם. מדובר בגברים נורמטיביים. כאלו שאוהבים את ילדיהם ושותפים מלאים בגידולם, אבל סכסוך עם גרושתם או במהלך הליך הגירושין, לוקח מהם את הכל ויש כאלו שמגיעים לתגובות קיצוניות עד כדי התאבדות, שלא נדבר על הנזקים הכלכליים האדירים שנגרמים לאותם אבות.
עו"ד סיון רוזן, גרושה בעצמה כבר עשר שנים. כיום, היא שותפה מייסדת ביחד עם עו"ד שי גבע, במשרד העוסק בדיני משפחה ומביעה דעתה על התופעה.
סטטיסטיקה של התאבדויות
מדובר בתופעה רווחת שלא נשמעת. הנתונים מספרים על בין 300-400 גברים שמתאבדים בשנה, שזה פי ארבעה ממספר הנשים שמתאבדות. וכשנכנסים לעומק הנתונים, ניתן לגלות שמספר המתאבדים שהם גברים גרושים או בהליכי גירושין, גבוה כמעט פי שמונה ממספר הגברים הנשואים שמתאבדים.
ועכשיו נשאלות השאלות, האם קיים שוויון מגדרי בגירושין ואלימות במשפחה? האם אנחנו אדישים למצוקתם של הגברים כי נשים מכוח ההרגל מוצגות כקורבן או כחלשות?
נכון, על פי הסטטיסטיקה קיימת יותר אלימות של גברים כלפי נשים, אבל האם זה אומר שיש להגדיר כל הגברים אלימים בשל מגדרם? האם כל תלונה של אישה על האלימות צריכה לסמן ישירות את הגבר כאלים? והכי חשוב, למה בהליכי גירושין על אב להוכיח אבהותו בעוד שעל האם לא מוטלת אותה חובת הוכחה?
אסטרטגיה אכזרית בחסות החוק
בפוסט שכתבה עו"ד סיון רוזן, שיתפה הן את ניסיונה האישי והן את ניסיונה המקצועי בעניין.
"לפני שהתגרשתי הלכתי להתייעץ עם שני עורכי דין שונים. שניהם המליצו לי להוציא את הגרוש מהבית. להזמין משטרה ולהתלונן עליו שאיים עלי והרביץ לי.
היום אני מבינה שאם רק הייתי קצת יותר חלשה, ייתכן שהייתי מקשיבה לעורכי הדין שייעצו לי כשהתגרשתי והורסת לגרוש שלי את החיים. וגרוע מכך, הורסת לבנותיי את החיים.
הרי מדובר בלשלוח אדם להגיש תלונת שווא, לשלוח אדם לבצע עבירה פלילית.
לצערי, אני רואה את זה במקצוע שלי יום יום. הלקוחות שלי הם אבות נפלאים ואין איתם כל בעיה. לא היה ספק בהורות שלהם, הם היו שותפים מלאים לגידול הילדים, אבות נורמטיביים ועצות אחיתופל של עורכי דין, אשר שלחו את הלקוחות שלהם להתלונן, להגיש תלונות שווא, רק כדי ליצור איזושהי אסטרטגיה משפטית, גרמו להרחקתם מילדיהם ולנזקים כלכליים אדירים".
עו"ד רוזן: "המפסידים הגדולים מהמלחמות הם הילדים"
עו"ד סיון רוזן אומנם מסייגת וטוענת כי לא כל עורכי הדין לדיני משפחה מתנהלים בצורה הזו, למעשה רובם לא, אבל לצערה הרב, יש גם כאלו שכן. "לכאורה, יש הרבה יותר כסף במלחמות מאשר בהסכם, למרות שאני לא מסכימה עם זה בהכרח", היא אומרת ומוסיפה: "אך למרבה הצער, המפסידים הגדולים ביותר מהמלחמות האלו, הם הילדים. אף ילד לא צריך לחיות בהרגשה שיש לו אמא גרועה או אבא גרוע. בסופו של דבר, הילדים צריכים את שני ההורים שלהם".
הנתון שחסר לנו ומשטרת ישראל מסרבת למסור אותו, הוא כמה מהתלונות המוגשות בגין אלימות במשפחה נגד אותם אבות הן תלונות שווא ומה שבאמת מטריד, הוא שלא קיימת אכיפה ממשית נגד הגשת תלונות שווא בהליך גירושין ונגד עוה"ד אשר מדרבנים את הלקוחות שלהם להגישן.
לאתר שי גבע ושות' – משרד עורכי דין לחצו כאן.
