שופט בית משפט המחוזי מרכז, עידו דרויאן, קיבל בחלקו את הערר אשר הגיש העיתונאי העצמאי ליאור קופלוביץ', הידוע בכינוי "אישתון" ואסר על המשטרה, לחדור לחומרי המחשב שלו וקבע כי ככל שנערך עותק מחומרים אלו או מחלקם הוא יימחק, והפריטים שנתפסו לצורך חדירה יושבו לקופולוביץ' ולבת-זוגו. לעניין מכשיר העיקוב דחה השופט את הערר, הן הבקשה להשיב לו את המכשיר והן את הבקשה למניעת החדירה.
בשנה שעברה, הגישה החשבת הכללית במשרד האוצר לשעבר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. שהעידה בפרשת הצוללות תלונה נגד קופולוביץ בגין הטרדתה לאחר שזה נטען התחזה לאיש מוסד ושאל אותה שאלות בנושא. בעקבות התלונה פשטו שוטרים על ביתו של קופלוביץ' ועצרו אותו ואת בת זוגו וביצעו חיפוש בדירה. במהלך החיפוש החרימו תפסו מחשבים, מכשירי טלפון ניידים, עשרות דיסק און קי, מסמכים ומכשיר מעקב.
99% מהחומר לא קשור לחשדות
לאחר שהשופטת עינת רון דחתה את בקשתו שיוחזר לו החומר בשל חיסיון עיתונאי, הגיש קופולביץ' ערעור למחוזי שם טען בין השאר כי 99% מהחומר שנתפס אינו קשור כלל ועיקר לחשדות הנטענים כלפיו וכי חשיפת המשטרה לחומר גם במסגרת 'מתווה' כלשהו שהוצג לבית המשפט ואינו חשוף לקופולוביץ יהיה בה כדי לפגוע פגיעה אנושה בחיסיון החומר העיתונאי שבידיו, במקורותיו וביכולתו להמשיך לעבוד כעיתונאי עצמאי.
כאמור השופט דרויאן קיבל בחלקו הגדול את בערעור ואסר על המשטרה, לחדור לחומרי המחשב שלו "ההעדפה המוחלטת של הערכים המשוקעים בחיסיון העיתונאי, על-פני הערכים שמשרתת החקירה הפלילית, איננה שכיחה. נסיבות אחרות היו מובילות, קרוב לוודאי, למסקנות אחרות. פסקי-דין והחלטות קודמות בנושא זה ודומיו, לא ביקשו לקבוע כללי-פעולה שניתן ליישמם על כלל המקרים או רובם, אלא להציב תמרורי אזהרה וכיוון . קל וחומר, שגם החלטה זו נעוצה בנסיבות קונקרטיות ותואמת להן בלבד".
לא מתגלה פסול בחקירה
באשר למכשיר הטרקר שנתפס אצלו, קבע השופט דרויאן שהוא שונה מעניינם של יתר התפוסים, שכן הוא אינו מכיל מידע המצביע על זהותם של מקורות עיתונאיים ולכן איננו יכול להיות נושא לחיסיון עיתונאי. בנוסף, לא בא זכרו של מכשיר זה בהודעת הערר.
"העורר טען", כתב השופט דרויאן, "כי המידע במכשיר יכול לשמש לשחזור והתחקות תנועותיו שלו ובכך להביא לחשיפת מקורות, אך עניין זה רחוק למדי מן הדעת, לא בוסס כהלכה מעבר לטענה כללית, ואין להתחשב בו".
השופט הוסיף: "העורר טען שתפיסת המכשיר התאפשרה ונעשתה כתוצאה מפעולות פסולות של המשטרה, במסגרת חקירה שכל-כולה נגועה באי-חוקיות, וכשלא נעברה כל עבירה. לא מדובר אפוא בטענה לחיסיון מקורות שהופר, אלא בטענה לפסול בחקירה. אפנה לדברים שהובאו לעיל בעניין אוריך וההפניות הנוספות בפרק 'הזכות לערור', ואומר שמעיון בחומר לא מתגלה פסול, ודאי שלא ברור ומהותי, היכול להצדיק התערבות שיפוטית ופסילת ראיות כבר בשלב החקירה".
__________________________________________________________
